האתגר של מקושרת

כתבתן שיר באקרוסטיכון
יצא מפתיע!

אם כי לא כולם אקרוסטיכון ?

דיאן המשוררת הדגולה
אין לי השראה כרגע
במחילה אחיות, תתמודדו
גם אם לדעתך זה פגע,
דהיינו החרוז הקודם מזוויע…
האמת, מי בכלל צריך חרוזים?
(ואדמיין שזאת שירה מימי הביניים.)
זמיר אני לא, רק בת ארזים,
חשופית הבטוחה שהיא מוכשרת החיים.
טבאל בן קנז או משהו כזה?
"יאללה חפרת עם ממלכה במבחן!"
כאילו מה הקשר בן השיר למותחן?
לא, זה שיר? ואללה! צ'יזבט מדהים!
משקל מזעזע, קשר פשוט מלהים,
(נא הסבירו לי את המילה האחרונה!)
זה מה שקורה כשלדיאן נדודיי שינה…

רבקוש
אז אני רבקי (בדוי), ילדה עדינה
בת 16 וגרה בקצה השכונה
גדולה, בוגרת ומבינה עניין
דואגת לאחותי הקטנה כל הזמן
היא מאושפזת, במצב לא טוב
והעתיד הוורוד לא נראה קרוב
זהב ונצנצים לא מעופפים
חרוטים בלב איי אז, מהימים היפים
טלפון ועוד אחד, ממורה וחברות
"יפים הם החיים" מנסות מעודדות
כמו ילדה טובה מנתקת השיחה
לא מגיבה, בחיים ממשיכה
מיטה, כרית ושמיכה הן חברותיי
נעימות, חמימות, מכילות את דמעותיי
סוער לי בלב, קשה וכואב
עובר עוד יום והקושי לא חולף
פתח של עתיד נסגר מול עיניי
צועקת בלי קול, עצובות הן פני
קר לי בלב, אך לא יודע זאת איש
רצוני הוא רק להמשיך להכחיש
שנייה וגם רגע, עוברים לא עוצרים
תמיד ישארו חיי כאלה שבורים

סיכה משרדית?
היא הלכה, ברחה, נטשה, הצילה את עצמה
אותי לאנחות עזבה, הכל נשאר חרב
תקציר חיי אצלה נותר, צלקת ודמעה
געגוע כה עמוק, את ראותיי צורב

רגע לי היא לא המתינה, כך רצה, בהולה
שלום אפילו לא אמרה, על מטרתה נעולה
לה יותר כבר לא אפריע, מעתה, חייה – שלה
מה אומר ומה אדבר ואין בפי מילה

קרע בליבי, הוא חד, מכאיב לי, מעציב
לא נותרה לי כל ברירה, ניסיתי עימה להיטיב
שאר העולם, הגם שהוא מנסה, האושר לי לא ישיב
רק רוצה להגיד ולומר לך מילה – גם אם מישהו לא מושלם, סתם, אדם חביב
תמיד תמיד, תתאמצי, תנסי, תשתדלי – אותו לא להעליב

יצא שיר טראגי. תתמודדו.

טל
אני חשבתי שזה נגמר
באותו יום שהוא בא
גם חשבתי להתחיל מההתחלה
די עם ההתקרבנות
האשמות עצמיות
ותקומי כבר קומייי
זהו זה נגמר
חבל שזה הסתיים ככה
טוב אולי זה גם משמיים?!
יכול להיות.. בעצם.. בטוח!
כבר ראית שה' אוהב אותך אז..
למה לבכות עוד? למה??
מתי זה יגמר אלוקים אני לא עומדת יותר
נו שיסתיים כבר.. שיעבור.. שיתייבשו לי הדמעות.. לעד
סתם סתם.. אני נבהלת חח מה את באמת לא רוצה לבכות עוד?
עוד יגידו שאת דיכאונית..
פחח שיגידו.. כבר לא אכפת לי כלום
צדיקה שאת מתוקה חמודה זה לא יעזור לך לשכב כל היום במיטה
קר לי.. בנשמה.. כואב.. אחח
רע
שקט.. רק רוצה שקט גם את זה אי אפשר כבר?
תקרה.. לבנה.. מה זה.. זה היה רק חלום???

מישהי מסוימת
מי אני? וקצת על לחץ חברתי…

אני זו אני ואת זו את.
בדרך שלי אני אלך, ואת בדרך שלך.
גם כשהחברה תעשה אחרת, אשאר עם מה שאני חושבת.
די, מספיק, לא רוצה להיזכר… פעם היה משהו אחר… פעם,
הלב התחיל להתכווץ, כבר לא הייתי אני, אינני. מישהי שונה.
וכבר לא היו לי מחשבות משלי, בגדתי בעצמי.
זו לא את! הלב לחש לי בלי הפסקה, זו לא!
חושבת להיות חלק מהן, מהחבר'ה, לא זוכרת להיות חלק נפרד, בפני עצמו, מיוחד
טעיתי, אני מתחרטת
ילדה קצת… משועממת, רק רצתה הערכה וחברות, אבל היום,
כל כך רוצה לתקן, לשנות
לא מאוחר, אני נחושה.
מה חשוב לקב"ה יותר ממני? חשבתי, אף אחד! האהבה שלי כלפי עצמי! אני!
נפלתי, אבל עכשיו אני קמה,
סוף דבר, אני בת של הקב"ה, מיוחדת בפני עצמה!
עוד אחת שבשבילה נברא העולם, אחת שה' אוהב אותה יותר מכולן!
פוצחת בריקוד, אני אני, הבנתי! ואני שלו!
צוחקת, משתחררת,
קמה, מתרוממת.
רק רציתי להגיד לך אלוקים, על התובנה הנפלאה,
שהכנסת בי, בבת היחידה שלך,
תודה.

ב:)
אני יושבת על הסלע
בין הפרחים והצמחיה נמצא הבור , בור בו נמצאים אנשים עם האתגרים והתמודדויות
גם זו המוצלחת הייתה שם וגם זו כך נאמר, אך אני אומרת שם היה כל אדם מוצלח.
דאבון לב וכאב, רק זה מצמיח
הרים וגבעות הם טפסו כדי לצלוח
ואני הקטנה
זו שחיה בשלום ובנחת
חולמת להיות שם בבור
טיפוס קשה הפך לי לחלום חיי
יודעת אני שזו לא האמת שאין צורך ליפול כדי לקום גבוה
כן, אבל את זה תאמרי למרצה שאמרה שכמה שיותר קשים מעידים על אכות גבוה
לא, אני יודעת שיש בי איכות גם בלי
ממררת בבכי על רוע מזלי הטוב במקום להודות
נהיה לי רצון כלכך חזק ליפול
סולם וחבלים נקשרים לי בלב
עליה זה סיפור הצלחה
פשוט קודם צריך לרדת ככה מרגיש לי
צדק , אין בזה אני יודעת
קמתי מן הסלע והשקפתי על המרחב
רציתי ליפול כלכך מה אשמתי שנולדתי ילדה טובה
שלחתי פקודה לרגלי
תפסתי ריצה לבור, ועקפתי אותו!
תשקר המציאות , ישקרו כולם אבל האמת נמצאת בתוכי וזו הזכות שנולדתי איתה
בלי ליפול ותמיד אפשר לצמוח יותר

חיתוכיות שומשום
אלוקים שלי,
בכיתי לך,
גדלת מאוד לזכור אותי.
דיברת איתי,
הרגשתי אותך,
ולא חיכיתי,
זה הרז שיישכח.
חיבקת אותי,
טוב מוסתר בעטיפה של רע,
יש בי אומץ לבחירה אתה הראת,
כפיתי על עצמי להתנתק,
לבחור למרות שזה שאב אותי,
מר לי בפה, ומתוק,
נצח ישראל כוכב רחוק,
סיפרתי לך הכל,
עשיתי את הדבר הנכון,
פסקתי דין לעצמי,
צריכה שינוי מהשורש,
קילפת שכבות,
רצוני ביטלתי,
שלך רוחי ונשמתי,
תפדה אותי אבא. ממאסר עולם.

מי שזה לא יהיה
אבא שלי,
הבטחתי לך שאחזור,
והנה אני כאן לאהוב אותך,
לא עוזבת אותך לעולם.

בבית החם,
ממלא הוא כל חור כל מקום,
חיבקת אותי ביד בלתי נראית,
שטפת אותי באהבה שלך.

אהוב מהר כי בא מועד,
עד שתבוא לך אמתין עוד,
יש לי את כל הסבלנות שרק נתת,
אני אותך אוהבת,אלוקים.