עד לקצה

איזו קיצוניות בחרת לך?

אחת שיודעת
טוב אז כרגע אני בשוק של החיים
ובלי ועם קשר
בהתחלה היה מצברוח בעננים
התחלתי לשוטט בשותפות וצנחתי
ועכשיו התרוממתי שוב בזכות שיר מדהים שאמא משלי שמה, אני שומעת אותו מתנגן מהמטבח…
תכלס, אין על אמא שלי. בעולם.

אוקי אז בוא לא נאכזב אתכן חח:)
לתת לכן משהו מפרי היוצר= העט שלי? לאחרונה הוא טיפ טיפה מתפרסם, לאט לאט…

לשמחה
אין ערך
להצלחה
סוללת דרך
כי אין משהו כל כך ממלא
כמו שמחה אמיתית ופנימית
כי אין משו שלך יגלה
מי את באמת, חוץ משמחה עכשווית.
וחודש אדר עכשיו,
ופורים עם קורונה משולב.
וקצת קשה לשמוח, וקצת מורכב
כי הכל בעננים הועב
ומסביב – עולם נחרב
אך באמת באמת, בפנים יודעים שהכל יוטב
אם בהסטוריה חיינו תהיה שמחה, ואושר יוכתב
זה בבחירתך לגמרי,
זה הכל בידיים שלך

חצי שניה, מהרגע להרגע נכתב:)

אבן דרך
'די לדאונים?'
מסתבר שהחיים שלך תותים, אבן דרך. בחיים את כנראה לא חווית כאב או דיכי או התמודדות ואין לך מושג מה זה להיות בדאון ולכתוב שירים דיכיים'.
ברור שהחיים שלי תותים, מה יש לכן.
גלידה וקצפת ושוקולד.
אני גם אתאר לכם את המתכון המדויק:
בהתחלה יש גלידת שמנת כזו, עשירה ואיכותית, בנגיעות ריבת חלב. כן, בדיוק.
הדבר הזה שעולה ארבע מאות שקל במסעדות רק לשכבה הראשונה, זה.
אחר כך שכבת פירורי עוגיות.
ואז יש שכבת רסיסי שוקולד דקה כזו.
מעל זה יש קצפת בזילוף מושלם, עגול כזה, לבן כזה, מבריק כזה, נקי כזה.
בין לבין יש עוד שכבות שאני לא אתאר לכם-ולמעלה למעלה יש תותים.
שלושה.
אדומים וגדולים כאלה, עסיסיים.
נכון מקסים?
אה, שכחתי לספר לכם על הגביע של המוס-גלידה-קצפת-חיים תותים.
הוא כוס גבוהה על מקל, שקופה כזו, עם חיתוך אלגנטי בצד.
זה מונח על צלחת עם שלט עץ קטן שעליו חרוט 'החיים של אבן דרך'.

אז אוקי, זה ממש לא ככה, החיים שלי אולי מלאים, ב"ה, בטוב, אבל אתם לא רואים את מה שבין לבין..
את השכבות הלא-טעימות של העוגיות.
את תאריך התפוגה הקרוב מדי של הקצפת.
את העובדה שהכוס נשברה כמה וכמה פעמים והיא רק נראית נוצצת ויפה כזו. באמת היא מאוחה עם סלוטייפ.
את הטעם המריר של הקצפת.
את התותים המרוססים והמודברים חזק.
את זה אתם לא רואים מרחוק, אה?
הכל נראה אחלה מרחוק. טעים ומגרה מדי.
אוקי, יצא לי עמוק מדי ומלא רמזים נסתרים לחיים אומללים.
אז לא, ב"ה זה לא ככה, החיים שלי טובים ברוך השם-אבל גם יש התמודדויות ודברים לא קלים.
פליז, אל תשפטו!

שותפה
איזה אושר
לנסוע לעיר
עם חברה רחוקה
ששנים לא ראיתי אותה
נתחיל ברכבת
אחר כך נאכל
ואז בשופינג נתחיל
ווואי איזה אושר!!!
קבלתי מאה במבחן
לא למדתי אפילו דקה
כמה כיף שיש חברה:)
וואי איזה אושר!!
אחיין שלי באה לבקר
לא ראיתי אותו שנים
איך אני אוהבת ילדים
וואי איזה אושר!
גלין גלין גלין
שעון מעורר
עוד דקה שיעור
הכל היה בחלום
אוף
איזה ירושלים בסגר הזה :
איזה להעתיק מהמבחן
אני החננה שלומדת..
ומאוד נחמד לשמור חמש שעות בייביסיטר על אחיין שובב .
אבל האמת
שנגיד
שהיתה שינה טובה
החלום היה בכלל לא רע
כיף לחלום בהקיץ
שהחיים מושלמים
תנסי ותווכחי!

מתנמנמת על ענן
אני לא פה.
אני בענן שחור וכבד, צמיגי וקשה.
אני בדיכי.
הלב שלי כמו גוש אבן, לא רוצה לשמוע יותר שום ניחום.
לא רוצה להאמין. לא רוצה לחיות.
אני נשכבת במיטה, הראש תקוע עמוק עמוק בכרית,
והעיניים ריקות ויבשות.
כמה אפשר לבכות? לי נמאס.
כולי נוקשה, מכווצת.
עד מתי אני אהיה כאן?
מתי כבר יהיה לי טוב? גלוי?
***
חחחח. מספיק משכנע?
הכל מדמיוני הפורח. לא להיבהל :))

אנונימיה מקסימולית?
אוו מייייייייייי
וואוווווו ואואווו אתן לא מבינננוות איזה מטריייףףףף היה לי היוםם
כאילו שיואווו
ואוו ווא איזה חייםם יש לי ואוו…!
כאילוו אימושש שליי הכינה לי הפתעהה וואוו היום לזוום ליומולדתת היא הכינה עוגה 7 קומותת עם קצפתת (ורודה כמו החיים שליי) וחברות שלי באו אליי ועשינוו מסיבהה מהסרטיים שתדעו אני יכולה לחפור לכן על זה לנצחח אבל זהו אינלי כח
סתם תדעוו- ככה זה מרגיש חיים מושלמים

ג'לי סגול?
מ- ממש סיוט לי. כאילו המורה הזאתי מזה חייה בסרטט מה נראה לה שאני נכנסת לזום ב14 בצהריים כאילו- דא- אני ישנה בשעות האלהה!!! ואז היא מאשימה אותי שאני מפסידה חומרר!!
ז- זה היום הולדת שליי ותראו מה היה ליי!! כאילו החברות החוצפניות האלה לכולן הן עשו מסיבת הפתעה ולי- הן עשו מסיבה לא הפתעה!! כאילו מה זה משנה שהן הביאו מתנפחים ומכונת ברדד למי אכפתת?? העיקר שיהיה מסיבת הפתעה וכאילו תראו איזה זוועה יצא!!!!
ע- עוגיות דוחותת של החייםם! איכסההה!!! כאילו שיאווו למה האחות הזאתי שלי לא יכולה פעם אחת להכין עוגיות *נורמליוות*????? פיכסס אני עוד שניה מקיאהה בגללהה!!
ז- זבוביםםם! איזה משגעים הם! כאילו עכשיו היה לי מעל המיטה אחד ואני *באמצע לקרוא ספר שהמורה לאנגלית הכריחה אותי לקרוא* ולא, הוא לא יכול פשוט להתעופף לו משם- הוא חייב לנחות לי על האףףף ואחרי שאני נותנת לו פליק עם האצבע הוא חוזר!!! מה זאת החוצפה הזאת??
ע- אתר מנחם (כן כן שמתי לב שאתר זה לא מתחיל ב-ע אבל זרמו) אין על האתר הזה הוא משכיח אותי מכל צרותיי {חוץ מהדבר הספציפי הזה}
יאללה תהנו בחייםם!!
אוהבתותכן

חסידה של הרבי
ראיתי אותה. פגשתי אותה. יואו.
החיבוק והריצה שלה והקולות המוזרים שהיא עושה.
וכל הרגשות כל כך קיצוניים געגוע ושמחה. הגעה לרצון ואכזבה
ועוד חיבוק יד מושטטת מנופפת לשלום.
רגשות קיצוניים כל כך ובת שבכל זאת שמחה שלפחות הגיעו הרגשות הטובים:)
אחות שלי התגעגעתי:)

אניוואן?
לא יודעת אם לזה התכוונו אבל הייתי חייבת לשתף
אני רק ישבתי על הספה, לתומי, אחרי יום שוחקק(!) אבל ממש, והתמסטלתי עם עצמי- סתומרת צוחקת מכל עובר ושב ומכל מה שרץ על המסך.
בקיצור צוחקת בלי קשר לכלום.. ותוך כדי ההתקף הבלתי נשלט אחותי מעיפה צלחת מעופפת או מה שזה לא יהיה זה מעופף לתוך החצי עין אף אוזן גרון שלי.
אני לא בוכה מהר ויש לי סיבולת גבוהה אבל זה עף לנקודה מכאיבה בפרצוף (יש אזורים רגישים ויש כאלה שפחות)
מפה לשם ירדו לי דמעות בלי שליטה ואני מוצאת את עצמי צוחקת תחיים כשיורד לי דמעות מכאב.
שילוב מוצלח מה אני יגיד.
פורים שמח ועצוב לכולם

אילה גלבוע/מור סוכנת מוסד
אני אלך על נהפוכו הומוריסטי. אני הכי מסכנה חברות מתעלמות לבד בהפסקות יושבת שעות אמממ מה עוד כותבת ילדה מסכנה…

פרצל?
האתגר הזה חיכה לי מלא זמן כי לא ידעתי מה לכתוב… החלטתי לעשות על החיים ועל הפיינקייק ומה שיוצא אני מרוצה
אני אומללה ברמות בגלל שאין לי מה לכתוב כאן. מצד אחד לא בא לי לשקר, וגם מהצד השני.
אני יכולה לכתוב שאני הכי מאושרת בעולם אבל אני צנועה ענווה וחסודה מדי בשביל זה, זה לא בשביל שכמותי {מכיוון שאני ענווה, כמובן!}
אני יכולה לכתוב שאני הכי אומללה בעולם אבל מה נעשה, עצבות היא סטרא אחרא והקב"ה שונא אותה.
אז בואו נלך על ה שאני מאושרת כי אני יהודיה ואומללה כי אין לי משהו מעניין יותר לכתוב. סגרנו?