חוב ישן לחבד

בסוף הכל משולם
מספרת חני דונין (אחות של רבקי הולצברג הי"ד):
אספר לכם משהו ששמעתי עכשיו מבעלי:
מענדי שלנו למד בישיבה שהייתה ממוקמת בחדרה, והמבנה שם הוא מהגרועים
שאי פעם ראיתם, (הבחורים הכינו מלכודות לעכברים תוצרת בית וכו'..) הדבר הגיע לידי כך שהעירייה סגרה להם את הישיבה, עקב ליקויים חמורים במטבח ועוד, ועל הבניין הוצא צו הריסה. עקב כך, עברה הישיבה לנתניה, אל מבנה של חסידות אחרת. גם שם לא היו תנאים טובים מידי..
כבר מההתחלה דיברו על כך שממש בקרוב עוברים לבניין חדש וכבר יש יציקה ושלד וכו' וכו'…

כמה שנים עברו, אך כסף אין.
לאט לאט חסך הרב אורנשטיין- ראש הישיבה, פרוטה לפרוטה עבור המבנה החדש, ובאמת ב"ה בשנה שעברה נכנסו אליו, על אף שלא היה גמור לחלוטין.

על מנת להכין את המטבח (שזה דבר דחוף ביותר..) פנה הרב לשלושה בעלי מקצוע, ואחד מהם, הציע הצעה זולה משמעותית מהשניים האחרים. מובן שהרב בחר בבעל המקצוע הזול יותר, וקבע איתו שיתחיל לעבוד.
בזמן שסוכם, הגיע הבחור, אדם גבוה ומלא בקעקועים, לעבוד. במשך שלושה ימים התאמץ ועבד קשה, ולבסוף סיים הכל בהצלחה.

לאחר שגמר אמר לרב אורנשטיין: "אני רואה שישנם במבנה דברים רבים שעדיין אינם גמורים".
הרב ענה לו שבעז"ה כשיהיה לישיבה מספיק כסף, יטפלו גם בהם…
ואז ביקש בעל המקצוע מהרב שייתן לו לעשות אותם. "מה אכפת לך?" הוא שאל, "אתה רואה שאני זול משמעותית, וגם עומד בזמנים"
הרב התלבט קצת, ולבסוף הסכים להצעתו של האדם.
לאחר כמה ימי עבודה מאומצים, הגיע בעל המקצוע לרב חשבונית על סך 200,000 ₪ עבור תשלום הפעולות.
הרב הסתכל על החשבונית, ושאל באנחה: "לכמה תשלומים ניתן לחלק ובאיזו פריסה?"…

הסתכל הבחור על הרב, ואז על החשבונית. הוציא עט שחור מכיסו, וכתב על החשבונית בכתב גדול ובטוח: "שולם".

התפלא הרב אורנשטיין מאוד ושאל את הלה לפשר המחווה הנדיבה שלו.
והוא ענה לו בתשובה מעניינת עוד יותר "זהו חוב ישן שלי לחב"ד".

הם התיישבו במקום נוח, והיהודי החל לספר.
"אני, לפני כמה שנים, חייתי בהודו. ההייתי מתעסק בכל מיני עניינים, וגם שלחתי ידי לא פעם בסמים וכו'. מאוד הצלחתי בזה, ולאט לאט התמקדתי בתחום תעשיית הסמים.
לאחר כמה עסקאות טובות, עלו עלי ותפסו אותי.
עשו לי משפט מזורז נוסח הודו, וגזרו עלי הרבה מאד שנים בכלא ההודי הנורא.
לילה אחד, בעודי יושב מיואש בתאי הקטן, מגיע אלי פתאום הסוהר, פותח את דלת התא ולוחש לי 'יש לך 2 דקות לעוף מפה'.

נבהלתי לרגע ושאלתי מה ולמה, והסוהר רק הצביע לכיוון אדם שעמד בצד המסדרון ולחש לי שוב פעם, 'עוף!'
אני יוצא בזריזות, ופוגש ברב צעיר שאני לא מכיר. הוא מגיש לי כרטיס טיסה, ואומר לי 'תעלה על המונית, הטיסה שלך עוד מעט ממריאה לארץ, ואל תחזור לפה בחיים'.
שאלתי מיד, 'כמה לשלם לך'?
והוא ענה לי בחיוך: 'אתה לא חייב לי כלום, כשיבוא היום תחזיר לחב"ד'…
לאחר כמה שנים, הבנתי שהיה זה הרב גבי הולצברג, וכעת, אני מחזיר את חובי הישן…"
אני יודעת שזה קצת לא קשור לפה, אבל פשוט הדהים אותי הסיפור הזה, אז הייתי חייבת לשתף…