רְסִיס אַחַר רְסִיס
נוֹגֵעַ בִּשְׁמֵי תְּכֵלֶת
לוֹחֵשׁ לוֹ מַנְגִּינוֹת
שֶׁל כְּאֵב וְשֶׁל גַּחֶלֶת
וְהַשִּׁנּוּי, וְהָרָצוֹן
כִּמְעַט אָבְדוּ בַּמִּשְׁעוֹלִים
הֲמוֹן דַּפִּים וְאֵין חָדָשׁ
וְהַרְסִיס הַזֶּה, נָעִים
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
אהבתי. אותך משיחי
עמוק, מדהים❤️
כתיבה מהממת!!
ווואו. מדהים. אין הגדרה יותר טובה מזאת.
לא הוא לא נעים בכלללל
אוךך משיחחח
אני אוהבת אותך?
התגובה הזו הייתה כל כך מתוקה שמחילה אבל הייתי חייבת להחזיר
הוא באמת לא נעים. זה במצב עמוק עמוק כשכבר חושבים שהחושך הוא אור.
אוהבת אותך בחזרה!! זה היה כל כך מתוק? ואת בכלל…
תודה לך. תדעי שאת מיוחדת.
הגבתי לך וסונן. למה? לא ידוע.
מה שכן התגובה שלך הייתה כל כך מתוקה שהיה פשוט נדרש להחזיר.
הוא באמת לא נעים. זה רק ברגעים עמוקים מאוד, כשחושבים שהחושך הוא אור…
ואני אוהבת אותך בחזרה? עשית לי ממש נעים… את מיוחדת. שתדעי.
תאמת? שלא יודעת איך להגיב על כזה קצרצר.
עשה לי טיפלה צמרמורת.
הצילו קראתי עם מנגינה של לבכות..
זה מהמםם
מושיחח
וואו משיח.
את כזאת כזאת טובה.
היי לכולן, תודה על התגובות, חיממתן:)
האמת… שציפיתי פה לאפס עגול של תגובות. כי זה… קצת הרבה מסובך. עוד יותר עמוק. ובעיקר כי זה תיאור של כאב שקשה למצוא את המילים כדי… הוא פשוט נמצא בכולנו קצת… גם אם לא הבנתן…
אז לכולכן חיבוק.
וואו משיחחח
זה מהמםם
נעים? בטוח?
האמת שבאווירה שאני כרגע עוד לא הצלחתי לרדת לעומקם של הדברים, אבל זה לא סותר את זה שהשיר הזה מהמם ומבטא המון
נשמע עצוב.. אני אשמח לשמוע כשכבר לא יהיו רסיסים/ דברים מרוסקים.
אוהבת
האמת, שכבר מזמן מזמן לא היו דברים מרוסקים, ולא רסיסים.
לפחות לא כמו אז.
אבל לא. הוא לא נעים. ראי ערך #ספרינגפילד.
אוהבת בחזרה. באמת.
חכי, אני עוד אחזור לפה.
פשוט אין לי זמן עכשיו..
בננה!!! (סתם שם חיבה למי שאני אוהבת;))
מה זה???
אני אוהבת ספרות, מאוד. ככה לפענח שירים כאלה זה תענוג בשבילי..
וניסיתי להבין, לא כל כך הצלחתי. קראתי את זה 10 פעמים אם לא יותר.
נכון היית בחוץ שכתבת את זה? או היית בחלון? (די לבגונה. די לחשוב שאת יודעת.)
רק אני אשלח לך חיבוק גדול, ואני מתפללת ששתינו נצליח נבין שהרסיסים האלו הם רסיסים. והם לא טל.. הם דוקרים, הם כואבים. הם.. הם אוכל מזהב.
שבאמת נראה כל כך יפה וטעים, אבל הוא מזהב, וזהב אי אפשר לאכול..! הוא רק שובר לנו את השיניים..
משיח, רק שתדעי שאני כבר מתגעגעת. ואני אוהבת אותך. מאוד.
והמסך מיטשטש לי עכשיו, באמת.
אז רק שתדעי שאני אוהבת אותך.
ישר כשראיתי שהגבת הכנתי לעצמי שוקו, שתי קוביות שוקולד, וניגון באוזניות. אני אוהבת להרגיש את החום הזה כשאני מדברת איתך… הוא כבר נמצא לבד אבל בכל זאת, אחיזה במציאות;)
לב את כל כך מתוקה שזה נעים לי ממש.
לא הייתי בחוץ. האמת שהייתי במיטה, בעוד לילה כמעט בלי שינה, לילה של מחשבות. והשיר הזה, זו תובנה. ואני חושבת שדווקא כן הבנת, לפי מה שכתבת בהמשך. אמן… כל כך אמן…
ואני קצת מתרגשת שהמסך שלך היטשטש… כל כך לא פשוט…
אויש אני כל כך אוהבת אותך… דמייני שהחדר שלך מוצף בהמון לבבות קטנטנים קטנטנים.
ואם תוכלי להסתכל אם חל שינוי במספר התגובות ב"איך אפשר" זה יהיה נחמד:)
אם בנות רוצות אני יכולה לפרש את השיר.
קצת הורס את המסתוריות;) אבל אם אתן רוצות בשמחה.
האמת שעכשיו אני עוברת על זה שוב, תגידי לי אם פיענחתי נכון;)
מרגיש לי שזה איזה שהוא נפילה, ואת רוצה להשתנות, וזה לא עובד.. ואת כותבת על זה המון ובלי תכלית הכתיבה הזאת, היא לא מקדמת כלום.
והנפילה הזאת, היא נעימה. היא כיפית, היא מאוד מהנה..
וזה בדיוק מה שקשה, שאנחנו חושבות שזה טוב, שזה כיף..
ואני אשמח לפיענוח שלך:)
כי אני יודעת על דברים שאני כותבת שרק אני יכולה להבין את זה באמת.
כי יש שם כל כך הרבה להבין דבר מתוך דבר, יש שם כל כך הרבה דברים שרק אני מבינה, וזה בהקשר לדברים שקורים לי ובתכלס- אף אחד באמת לא מבין..
למה מסננים לי את כל התגובות? הגבתי ל2 בנות פה וכבר פעמיים…