מכירה את זה שמשהו תופס לך את כל הלב והמח במערבולת אימתנית ולא-נושמת?
והכל מתערבב לך בפנים וצועק שם בבלבול?
ואת רוצה לשתף ולפרוק קצת אבל את לא יכולה או שאי אפשר?
אני גם. כל כך.
ברוך השם מצאתי לאחרונה שיטה שממש עוזרת.
היא עובדת ככה:
1. פותחים קבוצה ריקה בהנגאוט.
2. מתחילים פשוט לשפוך כל מה שיושב על הלב. בלי לסנן או לנסח או לברור מילים. פשוט לכתוב ולשלוח, לכתוב ולשלוח.
3. אם רוצים אפשר לקרוא כשגומרים, ממש לא הכרחי.
4. מבט אחרון ו..לצאת מהקבוצה.
מה עשינו כאן בעצם?
גם פרקנו מה שישב לנו על הלב(גם אם לא טיפלנו בו עדיין, עצם העובדה שהוצאנו החוצה כבר טובה), גם אף אחד לא קורא את זה(מי כמוני יודעת שלפעמים נורא מביך לספר), וגם אין לנו את זה יותר. כי יצאנו מהקבוצה.
מקווה שישחרר קצת..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
רעיון! תודה!!
עוד משו מועיל ממש-
אפשר לפתוח מסמך וורד ולפרוק את כל מה שיושב על הלב.
אם באלך- תשמרי.
אם לא – אל תשמרי.
זה מקל בטירוף זה ששופכים.
ומרגיע.
יש גם אפשרות לפתוח קבוצה עם מייל אחר שלי ולהתייעץ עם עצמי:)
לשחרר בדף ולקשקש חזק הרבה יותר כיף.
חחחח…באמת רעיון?
נ.ב. שם יפה!!
…רק עוד רגע והבוקר יאיר…
?? זייפתי?
רק הבהרה: כשכתבתי 'וגם אין לנו את זה יותר-כי יצאנו מהקבוצה', לא התכוונתי שההתמודדות נעלמה. ברור שהיא לא. התכוונתי שעכשיו אין לנו את מה שכתבנו, שנקרא ונכאב שוב ושוב. כתבנו, פרקנו, הוצאנו – זהו.
אוזניות אדומות, את צודקת לגמרי. גם אופציה;) אבל, שימי לב, כאן הדגש הוא לא על *להתייעץ* אלא על *לפרוק*
חשבתי שרק אני עושה את הדברים המוזרים האלה…
מומלץ ומשחרר ממש.
רעיון יפה!
אגב, יש מכשיר מאודד משוכלל שקיים רק ליחידי סגולה, קוראים לו: דף ועיפרון.
גם שם אפשר לפרוק.
בסוף לזרוק לפח או לשמור,
וזהו.
אגב, אם לא נח לך לפרוק בכתיבה, זה יכול להיות בעוד אלף ואחד דברים אחרים:
שרבוטים, נגינה, תיפוף, ספורט, הליכה, לדבר עםעצמך/ בפון וכו וכו