בפסח הייתי בטיול עם חברה, בנחל ראינו פרות כאלה ענקיות כמו פרות של בר צחקנו אחת על השניה ״יאו החומה דומה לך״ ,״לא נכון הלבנה חברה שלך״ וכל מיני כאלה. בזמן ההליכה ששמענו רק את המים זורמעם איתנו לא דיברנו כל אחת הייתה בתוך עצמה. חשבתי לי רגע, למה אנחנו לא חברות של פרות? הם תמימות, נותנות, חברותיות ולא אומרות מילה זה להיות ביחד לבד. תארו לכם שבני האדם היו כאלה, שותקים בזמן הנכון , נותנים תחושת שייכות גם בלי חיבוק, דיבור, התכתבות. זה ממש הימם אותי ואז הגענו לתחנת אוטובוס שם ראינו את הפרה שלמה עוברת את הכביש ושם גם המחשבות שלי נדדו כבר לחיים ולא לדמיונות על עולם השקט.
מה אתן אומרות?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
יסולאלל
אני לא יכולהה
זה ריגש אותי.
ואני כל כך – כל כך מסכימה איתך.
הפרות התמימות האלה, שלא טעמו טעם חטא…(נכון? ככה נראה לי)
זה מזכיר את החברות האמיתיות האלה(וב"ה יש לי הרבה), שתמיד לידן אני מרגישה שייכת, והן אפילו לא אומרות כלום.
עצם השהות לידן זה נותן הרגשה חמה ומקרבת…
יש מה ללמוד מהפרות…
”הן תמימות, נותנות וחברותיות…”
לא חושבת שיש בהן משו ידידותי…
זו החיה הכי פחות ידידותית…
”ה’ תודה, אני לא פרה, לי יש מנגנון בלימה” (מתוך הרצאה ששמעתי)
אבל בכללי, הבעיה הגדולה בתקשורת אצל רוב אנשים זה שהם מקשיבים ע”מ להגיב ולא ע”מ להקשיב ולהכיל,
אז מאחלת לך שתמצאי מישהי לא כמו רוב בני האדם…
וכתבת יפה!
זה היה מטאפורה (חולה הל ספרות)
אבל הרעיון אני בטוחה שהבנת אותו ומקווה מאוד שהפנמת אותו
הבנתי לגבי המטאפורה,
אבל כמו שג’ינג’ית כתבה הן שותקות גם בזמן שצריך לדבר…
ולכן אמרתי שרק לבנ”א יש את היכולת להבין מתי לדבר ומתי לשתוק.
לא לא מסכימה
נכון לפעמיים אני טועה, צינית מידי, פוגעת
לפעמיים מילים נכנסות בי חזק, לפעמיים הם אלו שטועים.
אבל לוותר על המילים שלי, תמורת שקט?.
הפרות אולי שותקות כשצריך אבל הן שותקות גם בזמן שצריך לדבר.
אימלההה
אבל לפרות אין נפש אלוקית😉
בעלי חיים מאוד חמודים בהרבה דברים, אני אוהבת חיות🤩 אבל צריך פשוט ללמוד להיות טובים;)
יסולאל (השם של נשמע כמו ספר חדש בממלכה במבחן..חח)
אהבתי תכיוון חשיבה שלךך
ואו ואו ואו נדירררררר חולה עלייךךך🤩