כ"כ הרבה זמן לא כתבתי כלום.
כ"כ הרבה זמן לא הרגשתי באמת.
כ"כ הרבה זמן עבר מאז שהתרחקתי מהאני האמיתית.
האם אי פעם הכל יחזור להיות כמו פעם, או שאני יכולה להתחיל להתאבל על עצמי כבר מעכשיו?
המצב הזה כזה דפוק ומוזר. נמאס לי כבר
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
אל תתאבלי.
מקווה שתחזרי לעצמך הכי מהר שרק אפשר
את טובה כמו שאלוקים ברא אותך
בהצלחה❤
הוא יחזור. הוא יחזור.
hold yourself on.
מי אמר?
אַת תגידי!
וככל שתשנני את זה לעצמך, ותאמיני בזה עמוק יותר- זה פשוט יקרה.
נ.ב. נכון שצרת רבים – נחמת שוטים, כמאמר הפתגם, ובכל זאת מרגיע לדעת שזה קורה לכולנו. לכולנו יש תקופות של יובש, רגעים שאנחנו מרגישים לא-עצמנו, תלושים, בודדים, מנותקים מכל טיפה של רגש וחיבור פנימי. אבל כמו שהתקופות האלה באות ככה הן גם הולכות, ופתאום הכל רגוע ואמיתי ומחובר, וטוב לנו, שוב.
נ.ב.ב. אולי הוא לא יחזור.
כן, תתכונני גם לאפשרות שהמצב לא יחזור להיות כמו פעם.
הוא פשוט… יהיה טוב יותר.
טוהר, אני אגיד לך בכנות שלא אהבתי את הנ.ב., פשוט כי זו לא רק תקופה שאולי תחלוף אלא מצב מורכב מאוד.
אבל את הנ.ב.ב. אהבתי בהחלט, זה הרבה יותר מעודד. כי הרבה כבר אמרו לי שזה יעבור, אבל לא הרבה אמרו לי שדווקא מזה יכול לצמוח משהו יותר טוב.
ז"א, זה תהליך בדרך. שלב מעבר. אני מקווה שזה באמת ככה.
אני מנסה להחדיר לעצמי לאחרונה את ההבנה הזאת, שיהיה לי בהצלחה.
אההמ, וסליחה על ההשתפכות. לא אוהבת בדר"כ לעשות את זה כאן באתר.
מזדהה:(
אלוקים!
זאת אני.
.
אשתף אותך במשפט שהולך איתי לאחרונה;
אני לא מנסה להשתנות, אני מנסה להתחיל מחדש.
(אם הצלחת להבין את ההבדל- כל מילה מיותרת…)
חושבת שהבנתי.
האמת, זה בדיוק הכיוון שלי כרגע, כשכתבתי את הקצרצר הייתי מיואשת לגבי הסיכויים. אבל כנראה שהם ישנם. וגם הכוחות ישנם..
תודה.
בהצלחה נשמה
מעריכה…?