העולם הוא עולם המעשה. פשוט לא הגיוני שנשב ונדסקס על מ', כמה שהיא חכמה ומאירה פנים לכל אדם ומלאת טאקט וממש עדינה. למה? קודם כל זו רכילות, דבר שני למה שנעשה את זה???
ואם את אומרת אז בואו נגיד ב פ נ י י הילדה את מחמאותיה, זה כבר אפיק אחר- להחמיא. והרי לא מחמיאים למת, מספידים…
אני גם מצטרפת לתגובה של Soo, כשמספידים את המת בעצם מסכמים את חייו, ועושים זאת רק בסוף, כיוון ש"אל תדין אדם עד שתגיע למקומו"
וואי זה מלחיץ.. אממ.. אולי כי רק אחרי שבן אדם נפטר אפשר לסכם את הדברים הטובים שהיו בו במהלך חיו. זה לא סותר את זה שאפשר להחמיא ולפרגן לאחרים ביומיום. אנשים עושים את זה? לפעמים. צריך לתגבר את הפעמים האלו…
16 תגובות
מפני שרק כשהוא נפטר נזכרים בדברים הטובים.
איזה עצוב שזה.
מהיום אם יש דבר טוב להגיד ל/על משהו, נגיד אותו.
עשינו עסק?
אולי כי לא מקנאים במתים?
קל לפרגן.
כי אדם חי הוא מציאות משתנה. רק אחרי שהוא מת אפשר לסכם את חייו ולומר ממש מי הוא.
למרות שתכל'ס בשביל לומר דברים טובים לא צריך לחכות לסוף.
אהבתי את התגובה. מסכימה איתך
בני אדם זה עם כל כך מוזר אף פעם לא הבנתי אותו
אני איתך.
גם לי יצא לשאול כמה פעמים..
שאלה אאוצ'ית ברמות. כואב לי פיזית..
כי ככה העולם.
אף אחד לא חושב לעצור ולדבר טוב על האחר. וחבל שכך.
זה כמו שכאשר מישהו בצרה כלשהי- הוא מקבל יחס טוב מאנשים…
שאלה טובה?
העולם הוא עולם המעשה.
פשוט לא הגיוני שנשב ונדסקס על מ', כמה שהיא חכמה ומאירה פנים לכל אדם ומלאת טאקט וממש עדינה.
למה?
קודם כל זו רכילות, דבר שני למה שנעשה את זה???
ואם את אומרת אז בואו נגיד ב פ נ י י הילדה את מחמאותיה, זה כבר אפיק אחר- להחמיא. והרי לא מחמיאים למת, מספידים…
אני גם מצטרפת לתגובה של Soo, כשמספידים את המת בעצם מסכמים את חייו, ועושים זאת רק בסוף, כיוון ש"אל תדין אדם עד שתגיע למקומו"
מפחיד
כואב.
וואי זה מלחיץ..
אממ.. אולי כי רק אחרי שבן אדם נפטר אפשר לסכם את הדברים הטובים שהיו בו במהלך חיו. זה לא סותר את זה שאפשר להחמיא ולפרגן לאחרים ביומיום.
אנשים עושים את זה? לפעמים. צריך לתגבר את הפעמים האלו…
שאלה כואבת. באמת שאין לי תשובה.?
לא חייב למות. אפשר גם סתם להיפרד, להישאר בחיים ולומר ולהזכר בדברים טובים
תכלססס נקודה למחשבה!!!
משפט קצת עצוב אבל חזק ונכון למה באמת???