נכון שזה לא צריך להיות, אבל זה מובן. אני גם מרגישה ככה… אני משתדלת לעבוד על עצמי להתפלל בשמחה, ולא בבכי. לא לחשוב על זה בתור ערימה של כביסה… או יותר גרוע, ערמת דפים של לימודים😉 לא מתוך כובד… ולזכור שה' אוהב אותי, ובחר בי. בי. להיפגש איתו. התפילה היא מפגש איתו…
ושצריך להתפלל מתוך הסידור, למרות שזה נשמע כמו "טקסט" שחוזר על עצמו. כי יש שם דברים שאנחנו לא יודעים שצריך להתפלל… ןגם התפילה לכלל ישראל. ותפילת פרטית אפשר להתפלל בכל מצב😉 בפועל, כל החיים הגשמיים הם רק האמצעים. כל הפרנסה, הכל… בשביל, שבעזרתם, נוכל לעבוד את ה', ולהתפלל. אבל האמצעיים כל כך מבלבלים אותנו ומדאיגים, שאנחנו שוכחים שהם רק אמצעים, והעיקר זה מה שחשוב…
ואוו מזדהה ממש! יום אחד המורה שלי דיברה על זה, היא קראה לזה גהנום של שלג (הגדרה של רבנית כולשהי) ימים שאין כוח לכלום, במיוחד כמו שאמרת- לתפילה…. והיא אמרה שזה מגיע, יש תקופות כאלו, והעוצמה של אישה שיש לה כוחות להפשיר אותם (ובעתיד לעזור גם לילדים לעשות את זה..) להתגבר על זה בגלל שהיא יודעת שזה הגרף של החיים… מתנדנד…
אויש יקרה! נשמע לא פשוט.. אבל זו תקופה כזאת.. בטוחה שאת יכולה על זה. אל תתייאשי, ואל תוותרי על עשיה, גם אם היא בלי רגש וחיבור. אגלה לך משהו: יש ערך בעשיה פשוטה, חסרת חיבור ואהבה, על פני עשיה מתוך אורות והרגש. כי עשיה מתוך קבלת עול, כי זהו ציוי הקב"ה גם כשהמשיכה שלי היא כרגע למשהו אחר… גם שזה בלי כוונה וחיבור רגשי- היא מראה את הביטול האמיתי שלך, את ההתמסרות שלך לעשות את רצון הקב"ה. דווקא כשלא זורם ולא הולך בקל. תפילה בבוקר באיתכפיא, בהתגברות אמיתית, כשלא התחשק לך, ריחפת אי שם, אבל החזקת את עצמך בכחח לומר את המילים.. אולי נדמה שהיא לא "שוה" תפילה כזאת.. אבל בעצם, העשיה שלך היוותה כלי שבעז"ה הקב"ה ימלא לך אותו, בברכה ואור, והרגש וההתלהבות בוא יבואו.. אחרי המעשים יימשכו בעז"ה הלבבות. תזכרי שהמעשים גם כשהם עדיין בשלב העשיה חסרת החיבור- הם שווים המוןן וגורמים לקב"ה נחת רוח עצום. **זה תמצית מאמר יפיפה של הרבי, על הסיפור של אשת עובדיה והנביא אלישע. ממליצה מאוד מאוד ללמוד!! https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140033
11 תגובות
רק קרח.
שמקפיא הכול.
אני כול כך מזדהה עם המעט מילים שכתבת.
רק קרח…
תודה ג'ינג'ית
נכון אעע
אין בי חוםםם
בסוד אני אומרת לך שאני ..מ.מזדהה😥 קרח.
רק בסוד…
יש בך המון, פשוט קפוא.
הרבה שכל, פחות רגש.
תנסי למצוא רצון.
פנרסססס
את מרגישה חוסר רגש בתפילה?
נכון שזה לא צריך להיות, אבל זה מובן. אני גם מרגישה ככה… אני משתדלת לעבוד על עצמי להתפלל בשמחה, ולא בבכי. לא לחשוב על זה בתור ערימה של כביסה… או יותר גרוע, ערמת דפים של לימודים😉 לא מתוך כובד… ולזכור שה' אוהב אותי, ובחר בי. בי. להיפגש איתו. התפילה היא מפגש איתו…
ושצריך להתפלל מתוך הסידור, למרות שזה נשמע כמו "טקסט" שחוזר על עצמו. כי יש שם דברים שאנחנו לא יודעים שצריך להתפלל… ןגם התפילה לכלל ישראל. ותפילת פרטית אפשר להתפלל בכל מצב😉
בפועל, כל החיים הגשמיים הם רק האמצעים. כל הפרנסה, הכל… בשביל, שבעזרתם, נוכל לעבוד את ה', ולהתפלל. אבל האמצעיים כל כך מבלבלים אותנו ומדאיגים, שאנחנו שוכחים שהם רק אמצעים, והעיקר זה מה שחשוב…
ואוו מזדהה ממש!
יום אחד המורה שלי דיברה על זה, היא קראה לזה גהנום של שלג (הגדרה של רבנית כולשהי)
ימים שאין כוח לכלום, במיוחד כמו שאמרת- לתפילה….
והיא אמרה שזה מגיע, יש תקופות כאלו, והעוצמה של אישה שיש לה כוחות להפשיר אותם (ובעתיד לעזור גם לילדים לעשות את זה..) להתגבר על זה בגלל שהיא יודעת שזה הגרף של החיים… מתנדנד…
ויש אפילו פסוק באשת חייל שמדבר על זה!
לכי לחפש 🙂
אם לא תמצאי אני יגלה …
לחטצטמאי
אויש יקרה! נשמע לא פשוט..
אבל זו תקופה כזאת.. בטוחה שאת יכולה על זה.
אל תתייאשי, ואל תוותרי על עשיה, גם אם היא בלי רגש וחיבור.
אגלה לך משהו: יש ערך בעשיה פשוטה, חסרת חיבור ואהבה, על פני עשיה מתוך אורות והרגש.
כי עשיה מתוך קבלת עול, כי זהו ציוי הקב"ה גם כשהמשיכה שלי היא כרגע למשהו אחר… גם שזה בלי כוונה וחיבור רגשי- היא מראה את הביטול האמיתי שלך, את ההתמסרות שלך לעשות את רצון הקב"ה. דווקא כשלא זורם ולא הולך בקל.
תפילה בבוקר באיתכפיא, בהתגברות אמיתית, כשלא התחשק לך, ריחפת אי שם, אבל החזקת את עצמך בכחח לומר את המילים..
אולי נדמה שהיא לא "שוה" תפילה כזאת.. אבל בעצם, העשיה שלך היוותה כלי שבעז"ה הקב"ה ימלא לך אותו, בברכה ואור, והרגש וההתלהבות בוא יבואו.. אחרי המעשים יימשכו בעז"ה הלבבות.
תזכרי שהמעשים גם כשהם עדיין בשלב העשיה חסרת החיבור- הם שווים המוןן וגורמים לקב"ה נחת רוח עצום.
**זה תמצית מאמר יפיפה של הרבי, על הסיפור של אשת עובדיה והנביא אלישע.
ממליצה מאוד מאוד ללמוד!!
https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140033