תמיד ידעתי שהלב יכול לדמם, אבל לא חשבתי עד כמה.
וכשהבנתי שלפעמים הכאב הוא דם שזורם, ניסיתי לכסות, בחטיפים ללב, בממתקים לנשמה. אך כלום לא עזר. ואז ניסיתי משהו שונה, אחר, מרגש.
ניסיתי פשוט לתת זמן לעצמי, להחלים מהפצע. ולמרבה הפלא זה עזר. אז טיפ אחד קטן ממני בשבילכן.
אל תחפשו תירוצים, אל תעשו מהכאב חיוכים תמיד.
תתנו לכל דבר בחיים, זמן למצוא מרגוע לעצמו.
מכל הלב,
ש.ש.ע
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
מסכימה לגמרי. הזמן, הוא הרפואה הכי טובה
כזה נכוןןן
רק לא לשקוע בו יותר מדי..
וואוו?
מממ האמת שאת זה אני יודעת,
שצריך לתת לעצמי להרגיש, ואת הזמן.
אך אין לי אומץ..
אני מפחדת להרגיש..
אני מפחד לכאוב..
ואז להתפוצץ ולאבד שליטה…
ולא להרגיש טוב…
אני מנתקת רגשות..
וזה שזה לא טוב-תגדיו למבוגרים שסביבי…
אוי את ישנה.
ואת צודקת.
הלכתי לקרוא שוב.