סיפור חיי:
מוצאת מישי לפרוק לה. (מזה נובע זה–)
אנחנו נהיות חברות טובות. (מזה נובע ש–)
אני מתחילה לשמוע אותה ואת הקשיים שלה. (מזה נובע ש–)
רוצה שהיא תפרוק בעצמה. (בסוף קורה ש–)
לא פורקת אצלה יותר, יש לה מספיק עם מה להסתדר.. יש לה את החברה ההיא והלימודים האלו.. היא לא צריכה גם אותי על הראש.
לא רוצה להעיק.
וזה חוזר כל פעם.
אני רוצה לשמוע ולתת.
חייבת גם לקבל.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
אהממ
אני לא בקטע להכאיב לך כי אני סופר מבינה אותך אבל אני אחרי נסיונות כושלים.
פשוט הבנתי שעם כל הכבוד לחברות המרגשת שלנו.
חברה מיועדת לדברים אחרים. את צריכה לבדוק אם זה מגיע למקום שזה מעיק על החברות שלכם. יכול להיות שגם לך זה לא תמיד נחמד.
אולי עדיף להשאיר את זה למישהי מקצועית?
שואלת גם את עצמי…
וכיף? או מעיק?
שתפי
לוידעת
זה ממש לא אמור להיות כך
צריך ללמוד לנהל קשר בריא יותר
מקווה שכתבתי מספיק בעדינות…
אבל זה לא אמור להיות שכל אחת היא מעמסה רגשית על השנייה, ממש לא.
(אני יודעת שאמור זה שם של דג, ואני יודעת שלא הועלתי עם התגובה שלי)
הי יקרה,
מזדהה ממש עם החוויה המתסכלת שתיארת! נזכרת בהתרגשות מהקשר החדש שנרקם, ובאכזבה שבאה בעקבותיו. זה מטלטל ומכאיב. במיוחד כשזה חוזר על עצמו. זה קרה לי עם הרבה חברויות, שלא החזיקו מעמד.
אני רוצה לומר לך שזה ממש טבעי והגיוני שתחפשי קשר אינטימי וקרוב, בו תוכלי לבטוח ולספר הכל. השאלה היא מי הדמות הנכונה. אולי דודה? אחות גדולה? אולי מורה יציבה ואוהבת? אולי היועצת? ואולי, כפי שב"ה התאפשר לי, זו תהיה מטפלת רגשית איתה תפגשי באופן קבוע ותוכלי לשפוך לה את הלב? מאחלת לך שתמשיכי לחפש ולא להתייאש, ותמצאי את הדמויות הטובות והנכונות לך. חיבוק גדול!