השיבני ואשובה

4 תגובות

1. במהרה בימינו אמן…
   אני אוהבת את הסגנון קצרצרים האלו. תעלי לנו עוד?!

   הגב

   1. העליתי עוד.
      יום אחד נחה עליי רוח 'שליחת הייקואים לשותפות", ושלחתי לפה חלק מהמאגר שלי. הם עולים, לאט לאט.?

      הגב

2. ישבתי אתמול עם חברה, העלינו לפה שיר (לוב, זה בסדר הספויילר?), ותוך כדי גם רפרפנו על הפוסטים.
   נכנסות לקצרצרים, ופתאום אני רואה כותרת, בלי לחשוב אמרתי: 'כנסי, נראה מה טוהר כתבה', סתם, בלי לדעת אם זו באמת את… כל כך לא היה לי מפתיע.
   –
   והשיר הזה שמתנגן, שפתיים ממלמלות, עיניים נעצמות,
   ומנגינה, ומילים, הכל הופך לתפילה אחת, ואהבה- – –

   גם את אוהבת לשיר, להקשיב לשיר או ניגון, ולהרגיש פתאום אחרת, נקייה, קרובה יותר?
   "היכל הנגינה קרוב להיכל התשובה, אך אני אומר- הוא היכל התשובה בעצמו". (האדמו"ר ממודז'יץ)

   הגב

   1. אמאל'ה, יא מלחיצה. אני מרגישה כל כך שקופה פתאום…?
      (ותודה על הספויילר! מחכה כבר לשיר שלכן!)

      -והשיר הזה שמתנגן, שפתיים ממלמלות, עיניים נעצמות,
      ומנגינה, ומילים, הכל הופך לתפילה אחת, ואהבה-
      המילים שלך, האמת שבהן, פשוט קראו לי לצטט אותן. מה גם שהייתי חייבת להחזיר לך פעם אחת…?

      אין דבר מנקה ומרפא את הנפש יותר מניגון טהור, תוים שחוברים לנשמה. זו הרגשה כל כך- – – מזוככת. שלמה. טהורה.

      וואו, הכרתי את המשפט הזה (למען האמת- כיוונתי אליו), אבל לא ידעתי מי אמר אותו. אז תודה לך, על הציטוט.
      (את יודעת להגיד לי למי מאדמור"י מודז'יץ משויך המשפט?)

      הגב