הלוואי… כעס זה רעל כל פעם אחרי שאני כועסת אני מתוסכלת מעצמי ואמרו חכמים שהכועס דומה לעובד עבודה זרה.
כשסוחטים תפוז, יוצא ממנו מיץ תפוזים כשסוחטים לימון יוצא ממנו מיץ לימון כשסוחטים אותנו, כלומר מעצבנים אותנו, יוצא ממנו מה שיש בתוכנו התפקיד שלנו למלא את עצמנו בטוב, וכשנכעס- הטוב הזה יצא, וח”ו לא הרע…
מה יהיה איתי? כותבת תגובות מהר ולא כ”כ משקיעה מחשבה בכל שורה טוב, אז את הרעיון הזה שמעתי מהרב פנגר, מתמללת לך את השיחה: כשסוחטים לימון, מה יצא מהלימון? ברור! מיץ לימונים!🍋 למה? כי זה מה שיש בתוכו! כאשר סוחטים תפוז מה יצא ממנו? ברור! מיץ תפוזים!🍊 למה? כי זה מה שיש בתוכו! כשסוחטים אותנו מה אז יוצא? אם יוצא מאיתנו כעס😡 שנאה😖 קנאה🤥 בואו לא נאשים את ה”סוחט” זה בכלל לא משנה מי הוא! מה שהיה בתוכנו זה מה שיצא החוצה! בואו נשפר את הפנימיות והחיצוניות תיראה הרבה יותר טוב!
אהם… השקעתי בתמלול, זה להקשיב, לעצור, להקליד מקווה שתראי את התגובה
תחשבי שנייה על האנשים הגדולים שאת מעריכה, מדמיינת אותם עצבניים וכועסים? אני לא מדמיינת, כי הם אנשים ערכיים שמלאים בטוב כשכועסים- אנחנו מוציאים את הרע שיש בנו בנ”א טוב, לא מצליח לכעוס, כי אין לו את מה להוציא כמובן שקל להקליד וזו עבודה יומיומית זה להגיע להבנה שכשמישהו מעצבן אותי זו הזדמנות שלי להתאפק ולכבוש את הרצון להגיב וכו’ וכו’
היי, אני מבינה שיש לך משהו נגד הדחקות… אבל הפעם אני חושבת שבלהדחיק כעס אין שום בעיה! זה נקרא להבליג, להיות קצת עם פחות גאווה וכו' וכו'…. האמת היא שאולי זה נקרא להשתלט על הכעס, אז תסבירי לי מה זה אומר להדחיק אותו?
וואי, את משנה את מה שאני טוענת, ברור שקנאת סופרים זה דבר טוב, וגם בלשנוא את הערבים אין בעיה אבל כאן אני מתכוונת לרגשות שליליים שאסורים! אקרא את מה שכתוב בהידברות ואחזור להגיב…
יקירתי, כתבתי למעלה שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה! זו לא אמרה שלי, אלא של לוידעת מי, אבל מהמקורות… וברור שיש רגשות שהם עבירה!!! קנאה, תאווה, כבוד, מוציאים את האדם מן העולם ”ואהבת לרעך כמוך” קיצור, יש עוד הרבה… זה נושא שלם איך אפשר לצוות על מישהו לאהוב? אבל יש לזה תשובות מרתקות, ואם את רוצה הרחבה תחפשי… זה מעניין!
אוקי עיינתי בזה קצת ואין עברה ברגשות! (יש מחלוקת אם ניתן לשלוט ברגשות קימור משהו ארוך אבל אין עברה ברגשות!) יש עברה על המעשים שנובעים מהרגשות…
אוף אני צריכה לדבר קשה לי להתווכח בכתבבב
חפשי את המאמר מהידברות 'האם מותר לכעוס?'
לבלבל? בשולחן ערוך כתוב שצריך ממש להשתדל לא לכעוס, אפילו בשביל חינוך הילדים – צריך להעמיד פני כועס. אבל… לשלוט ברגשות שלנו (המידות) זו עבודת הצדיקים… אנחנו, כרשעים (הלוואי בינוני) צריכים להשתדל לשלוש במחשבה, (אותיות המחשבה, חב"ד [חכמה בינה ודעת]), בדיבור ובמעשה שלנו, זה התפקיד שלנו וזה מה שנדרש ממנו זה ממש לא אומר שמותר לנו לכעוס… אנחנו צריכים לזכור שהכל בהשגחה פרטית ואם מישהו מנסה להכעיס אותנו – זה מהשם ולכן אין סיבה לכעס על אותו אדם ואם אדם כועס הוא מראה כביכול שהוא לא מאמין לגמרי בה', כי הוא חושב שאדם יכול לעשות לו משהו ללא רצון ה', (ולכן כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה). אז הרגש – לא לגמרי בשליטתנו עד כמה הרגש ישפיע על הלבושים שלנו (מחשבה דיבור ומעשה) – זה הכי בשליטתנו וזה התפקיד שלנו, לדחות את הרגש הזה, שלא יגיע אפילו למחשבה, הלוואי ונזכה. (אני ממש ממליצה ללמוד את זה מתוך התניא בהרחבה)
אוהו, מסגרת התמונה, כתבת יפה ממש ידעתי את זה, אבל לא ידעתי לנסח ונדירה, לא הבנתי? אני חושבת שכן יש בעיה ברגשות שליליים ולא רק במעשים (כמה שיעורים היו לנו השנה על "ואהבת לרעך כמוך" איך לעשות מעשים שיגרמו לאהבה, כגון נתינה מולידה אהבה וכו') לדוג' קנאה, קנאה זהו רגש שלא מוביל לשום מעשה עם הרגש הזה של הקנאה אני בטוחה לגמרי שיש איתו בעיה גם בלי שהוא מוביל אותנו לעשיית מעשה בקיצור, זה באמת לא נוח לדון בכתב… אבל אני בטוחה שיש בעיה עם רגשות מסוימים ולא רק עם מעשים. ביהדות יש הרבה דרכים לשלוט על הרגש, לדוג כמו שמסגרת התמונה כתבה, ע"י הבנה שכלית…
20 תגובות
וואי הלוואי על כולנו.
לדעת להתעפק. לא להתפרץ ישר.
להבין קודם ואז לזרוק תגובה.
הלוואי….
הלוואי…
כעס זה רעל
כל פעם אחרי שאני כועסת אני מתוסכלת מעצמי
ואמרו חכמים שהכועס דומה לעובד עבודה זרה.
כשסוחטים תפוז, יוצא ממנו מיץ תפוזים
כשסוחטים לימון יוצא ממנו מיץ לימון
כשסוחטים אותנו, כלומר מעצבנים אותנו, יוצא ממנו מה שיש בתוכנו
התפקיד שלנו למלא את עצמנו בטוב, וכשנכעס- הטוב הזה יצא, וח”ו לא הרע…
לא הבנתי
מה זה אומר שנכעס הטוב יצא?
שכועסים יוצאים עצבים
השאלה הא איך מוציאים אותם…ואם אנחנו משתלטים עליהם…
#זו דעתי
מה יהיה איתי?
כותבת תגובות מהר ולא כ”כ משקיעה מחשבה בכל שורה
טוב, אז את הרעיון הזה שמעתי מהרב פנגר, מתמללת לך את השיחה:
כשסוחטים לימון, מה יצא מהלימון?
ברור! מיץ לימונים!🍋
למה? כי זה מה שיש בתוכו!
כאשר סוחטים תפוז מה יצא ממנו?
ברור! מיץ תפוזים!🍊
למה? כי זה מה שיש בתוכו!
כשסוחטים אותנו מה אז יוצא?
אם יוצא מאיתנו
כעס😡
שנאה😖
קנאה🤥
בואו לא נאשים את ה”סוחט”
זה בכלל לא משנה מי הוא!
מה שהיה בתוכנו זה מה שיצא החוצה!
בואו נשפר את הפנימיות
והחיצוניות תיראה הרבה יותר טוב!
אהם… השקעתי בתמלול, זה להקשיב, לעצור, להקליד
מקווה שתראי את התגובה
תחשבי שנייה על האנשים הגדולים שאת מעריכה,
מדמיינת אותם עצבניים וכועסים?
אני לא מדמיינת, כי הם אנשים ערכיים שמלאים בטוב
כשכועסים- אנחנו מוציאים את הרע שיש בנו
בנ”א טוב, לא מצליח לכעוס, כי אין לו את מה להוציא
כמובן שקל להקליד וזו עבודה יומיומית
זה להגיע להבנה שכשמישהו מעצבן אותי זו הזדמנות שלי להתאפק ולכבוש את הרצון להגיב וכו’ וכו’
וואי, מקווה שהובנתי, סורי על האורךךךך😱🤭
האנשים הגדולים שאני מעריכה הם לא לא כועסים
הם יודעים להשתלט על הכעס
להשתלט על הכעס (#דעתי) אומר להבין שרגע אני כועסת עכשיו וזה בסדר!לנשום ולהרגע…
קיצור יש הבדל אם זה ממקום מדחיק או ממקום בוחר…
מה הקשר סליחה?איי צריכה להודות לך שהשקעת וכתבת תגובה כזאת ארוכה ולקחת מהזמן שלך…
אז תודה❣️
אהה ואת לא מתכוונת שנכעס מה יצא…
את מתכוונת שמעצבנים אותנו מה יוצא…
(זה מה שלא הבנתי)
ואגב לקנאה יש מקום(קנאת סופרים…)
אני לא לגמרי מסכימה איתך…
היי, אני מבינה שיש לך משהו נגד הדחקות…
אבל הפעם אני חושבת שבלהדחיק כעס אין שום בעיה!
זה נקרא להבליג, להיות קצת עם פחות גאווה וכו' וכו'….
האמת היא שאולי זה נקרא להשתלט על הכעס, אז תסבירי לי מה זה אומר להדחיק אותו?
וואי, את משנה את מה שאני טוענת, ברור שקנאת סופרים זה דבר טוב, וגם בלשנוא את הערבים אין בעיה
אבל כאן אני מתכוונת לרגשות שליליים שאסורים!
אקרא את מה שכתוב בהידברות ואחזור להגיב…
מה בעיה?
תהיי אדישה.
ונאמר אמן🙏
האמת שלא רע לי עם זה שאני כועסת בקלות
כי כמה שאני כועסת בקלות ככה אני נרגעת בקלות…
עדיף לדעתי מההפך…
אבל עדיין זה בעיה עצם זה שכועסים, יהודי לא אמור לכעוס.
באמת??
איפה זה כתוב?
כעס זה רגש
הרגשות שלי לא מתוכנתים לפי מה שהם אמורים להיות…
לא חושבת שיש בעיה בכעס עצמו
יש בעיה באיך שהוא בא לידי ביטוי
ושוב זו דעתי…
אבל אסור לכעוס… כמו שכתבה מהדורה מוגבלת
לי לא רע עם זה שאני עושה עבירה…
אסור לכעוס??🤔🤔🤔
רגשות הם אף פעם לא עברה…
יקירתי,
כתבתי למעלה שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה! זו לא אמרה שלי, אלא של לוידעת מי, אבל מהמקורות…
וברור שיש רגשות שהם עבירה!!!
קנאה, תאווה, כבוד, מוציאים את האדם מן העולם
”ואהבת לרעך כמוך”
קיצור, יש עוד הרבה… זה נושא שלם איך אפשר לצוות על מישהו לאהוב? אבל יש לזה תשובות מרתקות, ואם את רוצה הרחבה תחפשי… זה מעניין!
כתוב בגמרא במסכת שבת, מחיפוש גוגל…
אוקי עיינתי בזה קצת
ואין עברה ברגשות!
(יש מחלוקת אם ניתן לשלוט ברגשות קימור משהו ארוך אבל אין עברה ברגשות!)
יש עברה על המעשים שנובעים מהרגשות…
אוף אני צריכה לדבר קשה לי להתווכח בכתבבב
חפשי את המאמר מהידברות 'האם מותר לכעוס?'
לבלבל? בשולחן ערוך כתוב שצריך ממש להשתדל לא לכעוס, אפילו בשביל חינוך הילדים – צריך להעמיד פני כועס.
אבל… לשלוט ברגשות שלנו (המידות) זו עבודת הצדיקים…
אנחנו, כרשעים (הלוואי בינוני) צריכים להשתדל לשלוש במחשבה, (אותיות המחשבה, חב"ד [חכמה בינה ודעת]), בדיבור ובמעשה שלנו, זה התפקיד שלנו וזה מה שנדרש ממנו
זה ממש לא אומר שמותר לנו לכעוס… אנחנו צריכים לזכור שהכל בהשגחה פרטית ואם מישהו מנסה להכעיס אותנו – זה מהשם ולכן אין סיבה לכעס על אותו אדם ואם אדם כועס הוא מראה כביכול שהוא לא מאמין לגמרי בה', כי הוא חושב שאדם יכול לעשות לו משהו ללא רצון ה', (ולכן כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה).
אז הרגש – לא לגמרי בשליטתנו
עד כמה הרגש ישפיע על הלבושים שלנו (מחשבה דיבור ומעשה) – זה הכי בשליטתנו וזה התפקיד שלנו, לדחות את הרגש הזה, שלא יגיע אפילו למחשבה, הלוואי ונזכה. (אני ממש ממליצה ללמוד את זה מתוך התניא בהרחבה)
אוהו, מסגרת התמונה, כתבת יפה ממש
ידעתי את זה, אבל לא ידעתי לנסח
ונדירה, לא הבנתי?
אני חושבת שכן יש בעיה ברגשות שליליים ולא רק במעשים (כמה שיעורים היו לנו השנה על "ואהבת לרעך כמוך" איך לעשות מעשים שיגרמו לאהבה, כגון נתינה מולידה אהבה וכו')
לדוג' קנאה, קנאה זהו רגש שלא מוביל לשום מעשה
עם הרגש הזה של הקנאה אני בטוחה לגמרי שיש איתו בעיה גם בלי שהוא מוביל אותנו לעשיית מעשה
בקיצור, זה באמת לא נוח לדון בכתב… אבל אני בטוחה שיש בעיה עם רגשות מסוימים ולא רק עם מעשים.
ביהדות יש הרבה דרכים לשלוט על הרגש, לדוג כמו שמסגרת התמונה כתבה, ע"י הבנה שכלית…
באמת הלוואי….