האות ת' בשם האדם.

כאשר האות ת' נמצאת בשמו של אדם ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעותה חיפוש תמידי אחר תוצאה ותכלית בכל דבר. לכן מצוי בו מאוד שיחוש חוסר מנוחה ומצבי רוח משתנים, כאשר לא תמיד הוא יודע שהדבר נובע מתוך נפשו המחפשת תכלית ומשמעות בחיים. לכן הוא גם מחפש חכמה, ואוהב לשאול ולחקור בעניינים גבוהים, ואינו מוצא מנוח. הוא עלול לפרש את סיבת מצב רוחו הסוער משום שחסרים לו ענייני העוה"ז וכי הוא צריך תכלית חומרית, בעוד שלאמיתו של דבר הוא זקוק למילוי רוחני ולהבנה כי תכלית החיים היא להיצמד להוראות בוראו.
עליו לדעת ולזכור כי באות ת' נוצרה הלבנה, והלבנה נתונה לתנודות: נכסית ונראית, מתמעטת וגדלה ואינה יציבה, מצבה תלוי בהארת השמש עליה. אולם בעוד שהיא נבראה ללא כח בחירה ועליה להמתין עד אמצע חודש כדי להראות במלואה, הרי הוא, נזר הבריאה האדם שנברא בצלם אלוקים עם כח בחירה, בידו להאיר את חייו בהתמדה ע"י שיכוון עצמו להיות מכוון באופן קבוע אל עבר אורה של תורת הבורא, וכך תגיע נפשו למנוחה, לשמחת חיים ולשלות הנפש אשר הוא כה כוסף אליהן. או אז יחוש יציב באופיו ושליט בעצמו, ויזכה לאהדה רבה סביבו ולשאיפת כולם להשביע את רצונו כאילו היה מושל רב חסד. חיים כאלה יביאוהו למילוי ולסיפוק עצמי, ביודעו שהשיג את תכלית חייו.
[מתומצת(!) מתוך הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן]