האות ע' בשם האדם.

כאשר האות ע' נמצאת בשמו של אדם ובפרט אם היא בתחילת שמו מקבל הוא באמצעותה תכונות מוחשיות ומעשיות. כלומר אדם זה יציב ומעשי, הבוחן כל פעולה מבחינה הגיונית אם היא מובילה לתוצאה הרצויה. הוא מוכן לעמל ולטורח, גם אם מדובר בעבודה פיזית קשה, וגם אם תוצאת עמלו וטרחתו אינה נראית מיד, אך הוא רואה בעומק חשיבתו את התוצאה העתידה לבא מעמלו הנוכחי, והוא טורח בשקידה צעד אחר צעד, עד הגיעו אל הרצוי. מתוצאות עמלו הוא מעניק שפע טוב למשפחתו, לפי הבחנתו מה טוב עבורם, אך נוטה להקפיד עליהם אם אינם עושים את הנכון וההגיוני לדעתו. בסך הכל הוא אדם ידידותי מאוד, אך עלול לפגוע בזולת כאשר הוא רואה שהזולת מפריע למטרתו. אך בעיקר עלול הוא מאוד לנטות בהקצנה אל החומריות והתאוות שבעוה"ז, לראותנות ולשחצנות מתוך שאיפתו למוחשי ולמורגש.
אולם באמצות עבודה פנימית יוכל לנתב שאיפה עוצמתית זו, למוחשי ולמורגש, לצד החיובי. וזאת באמצעות שלושת התכונות הבסיסיות של האות ע', ושילובם יחדיו: א. שאיפה לראות למרחק ולעומק. ב. נכונות לעמול ולטרוח צעד אחר צעד עד השגת המטרה. ג. שאיפה למוחשי ולמורגש.
[מתומצת (!) מתוך הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן.]