תודה ששאלת!!! אוקי אז ככה לפני שהלכתי ללמוד במכללה בכלל לא הייתי בטוחה שזה מה שאני באמת רוצה לעסוק בו בעתיד ואולי חבל סתם לבזבז 4 שנים לשווא. הגעתי למכללה והמקצוע די קרץ לי עם לומר את האמת גם נהנתי לפגוש חברות חדשות ובאמת להיות מהצד הזה של עובדת הוראה ולהבין אותה יותר טוב. כשהגעתי לשנה ב כבר ירדה ההתלהבות בכלל והרגשתי שזה אולי פחות מתאים לי ואולי לא עשיתי את הבחירה הנכונה לפעמים היה לי נחמד ולפעמים התבאסתי בקיצור לא הייתי סגורה על עצצי בכלל בכלל, אמרתי לעצמי שבגלל שזה רק סמסטר אחד לימודים ובסמסטר השני שליחות אז בעז"ה אעבור את הסמסטר הזה ואם כבר התחלתי למה לא להמשיך? והשאלות והספקות חזרו על עצמם הרבה הרבה. כיום אני כבר בשנה ג ואני יכולה להגיד לך שאני רואה את ההתקדמות שלי מאותם נפילות והתבטויות ובאסות שהיו לי בשנה ב ופשוט אני אומרת לעצמי ואי איזה דפוקה הייתי אז כי תמיד כשקשה ולא הולך כמו שרוצים חושבים מה היה יכול להיות טוב יותר ולמה עשיתי את זה וכו. אני רוצה להגיד לך ולכל הבנות שלוצדות הוראה והולכות ללמוד הוראה שדבר ראשון יקחו את זה בתור שליחות- אתן מחנכות ומעצבות את דור העתיד זו זכות ענקית שלא תמיד שמים לב אליה ולתוצאות שלה. דבר שני- אחרי על שיעור/ מפגש בגן יוצאחם עם סיפיק אדיר ומטורף דבר שלישי אם אתן שם סימן שזה מתאים לכן אפילו שאתן לא רואות את. זה עכשיו בעתיד תראו את זה ובסוף תראו שהנפילות רק הקימו אתכן וגרמו לכן להיות בגובה שלא הייתן מדמיינות שתגיעו אליו. בהצלחה לכולן בבחירה וסליחה על האורך הייתי חייבת.
ברור שמורה רק מורה למתמטיקה אין שלימות את שואלת למה דווקא הוראה הרבי ממש רצה שבנות ילמדו הוראה מאז שהייתי קטנה ידעתי שאין לי ממש הרבה ברירות ויש לי אפשרות אחת מורה ותמיד שנאתי את זה וחשבתי שזה גרוע ברמות ואני חושבת שסוג של התבגרתי ואני פשוט משתוקקת לרגע הזה שאני יעמוד בכיתה.. וילמד ..
קיצר אני חושבת אבל שרק מי שרוצה את זה שתלך על זה למרות שזה פחות מקובל וזה.. תחשבו על זה שאם כמה מורות שלכם שלא מתאימות מקצוע לא היו מורות היה לכן הרבה יותר נחמד בבית הספר
אני רואה את עצמי הולכת לסמינר הכי חסידי שאפשר, כדי להתקדם רוחנית. מטבע הדברים אני גם אלמד הוראה ואעבוד בזה עד שאני אלמד מקצוע אחר. למה? כי אני לא חושבת שהוראה מתאימה לי, וגם אין לי כל כך עניין בהוראה. הוראה זה מקצוע קשה, ומי שלא אוהב אותו כנראה גם לא יהיה טוב בו… לפי מה אני חושבת לבחור מסלול? לבינתיים נראה לי שאני אבחר במתמטיקה, פשוט כי זה המקצוע שאני הכי אוהבת, אין פה שום תחכום…
ושאלה לי אלייך – את קוראת את התשובות? הן משנות לך משהו? כי מרגיש לי שאני כותבת לעצמי ואת אף אחד זה לא באמת מעניין…
היי אני עדין לא בסמינר אבל הכיוון שלי לשאלתך עובדת הוראה זה נשמע ממש ממש קשה ודורש לי עדיף משהו יותר מתאים אולי עצמאית בתחום עוגות,עיצובים,שיער,אומנות טיפול או תרפיות או להעביר סדנאות וכו' בהוראה זה הרבה השקעה ובמיוחד בתקופה הקרובה גם לתת דוגמא בחיצונית וכמובן פנימיות והדור היום לא פשוט בכלל בתור תלמידה נראה לי יש היום מספיק מורות ויש כאלה שאפילו לא מוצאות עבודה אני מודה שיכול להיות שבעתיד כן אלמד אבל עכשיו זה התשובה שלי
אז היי לך, הנושא הזה בוער בי מאוד. מאוד. אני רוצה להבין דבר אחד. איפה כתוב שהרבי אמר שצריך ללכת ללמוד במכללה?
למה אני בתור תלמידה צריכה ללמוד עם מורות שהלכו ללמוד הוראה למרות שהן לא אוהבות את המקצוע הזה? למה? הן שונאות אותו, לא נהנות ממנו, ואז גם התלמידות לא לומדות בשיעור. אני הכי נגד שבעולם ללכת ללמוד מקצוע שאת לא אוהבת. תלכי ללמוד מה שטוב לך. מה שהלב שלך מרגיש. לא מה שחברות שלך הולכות ללמוד. תחשבי על התלמידות/ הילדות שאת תלמדי, כמו שאת באה בלי חשק ורצון ללמד, למה שהן ירצו ללמוד? אני באמת שואלת. אני לא רואה את עצמי הולכת ללמוד להיות מורה. כי זה לא משהו שאני אוהבת ומתחברת אליו.
אני לא אסיים במעריכה, כי אני לא מעריכה כלל את אלו שהולכות ללמוד כי חברותיהן הלכו. אז להתראות.
גם בי הנושא בוער מאוד מאוד. והלכתי לבדוק (לשאול את המשפיעה;) הרבי רצה שבנות חבדניקיות ילמדו במוסד חבדי. הרבי רצה שבנות חבדניקיות יעבדו בשדה החינוך(זה לא רק מורה). (עד כאן דברי המשפיעה). מכאן והלאה- כשאני אמצא מקורות להנ"ל, בלי נדר אני אשוב ואעדכן.
אני רואה את עצמי בהוראה. בהחלט. לא יודעת עד מתי ועד כמה אבל בתור התחלה בטח! מכמה סיבות. א. לפני הכל ואחרי הכל, זה מה שהרבי אמר לנו לעשות לפחות בשנה ראשונה הלוואי שאשרוד יותר. ב. יש לי גישה לילדים, ג. אני אוהבת ללמד אחרים. ד. אני אוהבת להכין מערכי פעילות וכזה.. ה. זה נותן סיפוקק מטורף.
ואייי ממש בא לי להיות מורה! מצד שני הן לא מקבלות משכורת גבוהה.. ואני רוצה שבעלי ילמד תורה ולא יעבוד. בשביל זה אני אצתרך לעבוד. ולא המשכורת שמקבלים בהוראה לא תספיק לבית עם ילדים(אני רוצה הרבה בעזרת ה') לכן נראה לי אוותר על זה.. אבל זה אצלי בנשמה! ממש!
היי שלום. ממש טוב ששאלת ועוד שאת בתפקיד שלך שאלת, כי יש לי המון מה להגיד למדפיות.. חלמתי להיות מורה. בעיקר לנוער. אולי אני יותר מתאימה לחינוך הבלתי פורמאלי אבל בכלזאת הולכים לסמינר ומתחילים ללמוד. הדבר שהכי הוריד לי את הביטחון בסמינר,היה המדפית. ואני מדברת איתך על שנה א', שנה ב' ושנה ג'. אבל בעיקר שנה א', אח"כ התרגלתי קצת.. המדפית שלי בשנה א', כל דבר היה לה מה להעיר לי, רק בנות שהיא אהבה קיבלו את היחס המתאים, את המחמאות… את האמת, אולי אני לא הכי יצירתית במציאת פתיחה לשיעור וסיום ואמצע ושאלה מקשרת והעיקר להיות כמה שיותר יצירתית- אולי לא.. אבל יש לי דבר אחר – כריזמה. תני לי קבוצת בנות ואני מרימה אותם על הרגליים. באמת. שנים קודם לכן ריכזתי בת מלך שלם, הייתי מדריכה בבת מלך, הייתי מדריכה במועדון המעשים הטובים, באפיית מצות לפני פסח, בקיטנות… – כל דבר שבת חבד מוצאת את עצמה בשלב כזה או אחר.. ואני לא מגזימה, עשיתי את זה נפלא, וגם לי היה מאוד כיף .. הגעתי לסמינר ואולי להיות מורה זה לא להיות מדריכה, אבל המורה הזאת שרק עכשיו התחילה להיות מורה (תלמידת הסמינר בלע"ז) , צריכה בדיוק את אותו פידבקים שהיא קיבלה במשך השנים. תביני, אנחנו עדיין ילדות, מפילים אותנו למסירת שיעור ולכל מיני דברים שניראים ככ גדולים מאיתנו.. ואוקי, לכך נועדנו בסמינר.. אבל יש דרך!! יש דרך להגיד ביקורת! יש דרך להציע רעיונות אחרים!! עכשיו אני בשנה ג', לא מסוגלת לחשוב על הרגע שהמדפית תצפה בי מוסרת שיעור… לבינתיים , אני מוסרת רגיל בכיתה (ולא בזום) וב"ה הולך מצוין!!! הבנות מרוצות וגמאני!! אבל באמת שאני חוששת מהרגע שהמדפית תצפה בי בשיעור ותעיר שזה לא מספיק מחכים ופה הייתי צריכה להכניס עוד חומר… פשוט די!! ואני פונה אלייך ואולי תוכלי להגיד את זה לחברותייך המדפיות גם כן – אל תעשו את זה לבנות כמוני! תשימו לב למילים שאתם מוציאות מהפה, מהדרך… תהיו שם בשבילם כי הם רק חדשות בנושא והם באמת לא יודעות והם באמת תועות וטועות! תתייחסו לכל בהבנה! ובאהבה! כן, היה לי חסר לי גם היחס.. מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק, ובאתי רק להאיר את עינייך מלב של תלמידת סמינר כואבת. בהצלחה רבה בכל.
דוגרי? או מורה או גננת. רק בגלל שזו המסגרת החסידית היחידה שחב"ד נותנת לי. מתכוונת להיות שם שנה בלי להיכנס למקצועות חול ואחר כך בכיוון של להתחתן ושליחות. לא אוהבת את העובדה הזו.
אהמממ הדעות שלי משתנות כל יום חח אפילו כל רגע זה תלוי מה היה השיעור, איך עבר עלי היום וכזה אז לא פונקציה תכלס כשנכסתי – רציתי, ויום אחכ לא ידעתי שזה הוראה של הרבי ללמוד חינוך כי זה יעזור לבית, לחינוך הילדים ולכן בתכלס הגעתי לסמינר כי מורה אני עוד צריכה לחשוב אם אני בטוח יהיה שם.. למה? כי אני אוהבת להדריך, אוהבת את הבנות אבל ממש פחות את הקטע של להספיק חומר, המשמעת וכזה…זה סיוטיי ומי יודע? אולי את תצליחי להוציא אותי מהסיוט;) סתם נו חח למה בחרתי במגמה? אמיתי, כי את זה לא ואת זה לא.. והגעתי למגמה שאני עכשיו;) לא מתחרטת תכלס הבנות מתוקות, יש שיעורים מעניינים (טוב יש גם כאלה שלא, אבל זה יש בכל מקום;)) ואני מרוצה כרגע סהכ:)P:
לא רואה את עצמי לא מורה ולא עובדת בהוראה בדרך כלשהי… אני הולכת לכפר כי אין לי לביינתים מקצוע אחר שאני בטוחה שאני מעוניינת ללמוד בסיום השנה (י"ב), לבזבז את השנה הבאה בחשיבה על העתיד לא רלוונטי, ויש סטיגמה נוראית שבנות שלא הולכות לכפר או לצפת הן לא חסידיות. לא מעוניינת לא בסטיגמה הזו ולא בהשלכות שלה לעתיד.
בחרתי לעבוד בהוראה, פשוט כי אבא שלי רצה…. ולאחר כעשרים שנה כגננת, למדתי לתואר שני בחינוך לגיל הרך בתלפיות, וכרגע מסיימת לימודי תעודה של מדריכת הורים פרטנית וקבוצתית מסמינר הקיבוצים. עדיין עובדת כגננת, ומרגישה נכונות לתת מהידע שלי הלאה לקהילת הגננות.
20 תגובות
תודה ששאלת!!!
אוקי אז ככה לפני שהלכתי ללמוד במכללה בכלל לא הייתי בטוחה שזה מה שאני באמת רוצה לעסוק בו בעתיד ואולי חבל סתם לבזבז 4 שנים לשווא. הגעתי למכללה והמקצוע די קרץ לי עם לומר את האמת גם נהנתי לפגוש חברות חדשות ובאמת להיות מהצד הזה של עובדת הוראה ולהבין אותה יותר טוב. כשהגעתי לשנה ב כבר ירדה ההתלהבות בכלל והרגשתי שזה אולי פחות מתאים לי ואולי לא עשיתי את הבחירה הנכונה לפעמים היה לי נחמד ולפעמים התבאסתי בקיצור לא הייתי סגורה על עצצי בכלל בכלל, אמרתי לעצמי שבגלל שזה רק סמסטר אחד לימודים ובסמסטר השני שליחות אז בעז"ה אעבור את הסמסטר הזה ואם כבר התחלתי למה לא להמשיך? והשאלות והספקות חזרו על עצמם הרבה הרבה.
כיום אני כבר בשנה ג ואני יכולה להגיד לך שאני רואה את ההתקדמות שלי מאותם נפילות והתבטויות ובאסות שהיו לי בשנה ב ופשוט אני אומרת לעצמי ואי איזה דפוקה הייתי אז כי תמיד כשקשה ולא הולך כמו שרוצים חושבים מה היה יכול להיות טוב יותר ולמה עשיתי את זה וכו. אני רוצה להגיד לך ולכל הבנות שלוצדות הוראה והולכות ללמוד הוראה שדבר ראשון יקחו את זה בתור שליחות- אתן מחנכות ומעצבות את דור העתיד זו זכות ענקית שלא תמיד שמים לב אליה ולתוצאות שלה.
דבר שני- אחרי על שיעור/ מפגש בגן יוצאחם עם סיפיק אדיר ומטורף
דבר שלישי אם אתן שם סימן שזה מתאים לכן אפילו שאתן לא רואות את. זה עכשיו בעתיד תראו את זה ובסוף תראו שהנפילות רק הקימו אתכן וגרמו לכן להיות בגובה שלא הייתן מדמיינות שתגיעו אליו.
בהצלחה לכולן בבחירה וסליחה על האורך הייתי חייבת.
החכמת!
ברור שמורה
רק מורה למתמטיקה אין שלימות
את שואלת למה דווקא הוראה
הרבי ממש רצה שבנות ילמדו הוראה
מאז שהייתי קטנה ידעתי שאין לי ממש הרבה ברירות ויש לי אפשרות אחת מורה
ותמיד שנאתי את זה וחשבתי שזה גרוע ברמות
ואני חושבת שסוג של התבגרתי ואני פשוט משתוקקת לרגע הזה שאני יעמוד בכיתה.. וילמד ..
קיצר אני חושבת אבל שרק מי שרוצה את זה שתלך על זה למרות שזה פחות מקובל וזה..
תחשבו על זה שאם כמה מורות שלכם שלא מתאימות מקצוע לא היו מורות היה לכן הרבה יותר נחמד בבית הספר
למען הדיוק, הרבי רצה שבנות חבד ילמדו חינוך ויעזקו בשדה החינוך, ואחת הסיבות הייתה גם שנדע בעצמנו איך לחנך את הילדים שלנו ..
סתם קפץ לי;)
אני רואה את עצמי הולכת לסמינר הכי חסידי שאפשר, כדי להתקדם רוחנית.
מטבע הדברים אני גם אלמד הוראה ואעבוד בזה עד שאני אלמד מקצוע אחר.
למה? כי אני לא חושבת שהוראה מתאימה לי, וגם אין לי כל כך עניין בהוראה. הוראה זה מקצוע קשה, ומי שלא אוהב אותו כנראה גם לא יהיה טוב בו…
לפי מה אני חושבת לבחור מסלול? לבינתיים נראה לי שאני אבחר במתמטיקה, פשוט כי זה המקצוע שאני הכי אוהבת, אין פה שום תחכום…
ושאלה לי אלייך – את קוראת את התשובות? הן משנות לך משהו? כי מרגיש לי שאני כותבת לעצמי ואת אף אחד זה לא באמת מעניין…
אוקי, אני עדיין לא במכללה- אבל גם אם אני אלך אני ממש ממש ממש ממש ממש אבל ממש לא רואה את עצמי עובדת בהוראה. לא גננת ולא מורה. בשבילי זה חלום שחור.
היי אני עדין לא בסמינר אבל הכיוון שלי לשאלתך
עובדת הוראה זה נשמע ממש ממש קשה ודורש
לי עדיף משהו יותר מתאים אולי עצמאית בתחום עוגות,עיצובים,שיער,אומנות
טיפול או תרפיות
או להעביר סדנאות וכו'
בהוראה זה הרבה השקעה ובמיוחד בתקופה הקרובה גם לתת דוגמא בחיצונית וכמובן פנימיות והדור היום לא פשוט בכלל בתור תלמידה
נראה לי יש היום מספיק מורות ויש כאלה שאפילו לא מוצאות עבודה
אני מודה שיכול להיות שבעתיד כן אלמד אבל עכשיו זה התשובה שלי
אז היי לך,
הנושא הזה בוער בי מאוד. מאוד.
אני רוצה להבין דבר אחד. איפה כתוב שהרבי אמר שצריך ללכת ללמוד במכללה?
למה אני בתור תלמידה צריכה ללמוד עם מורות שהלכו ללמוד הוראה למרות שהן לא אוהבות את המקצוע הזה? למה? הן שונאות אותו, לא נהנות ממנו, ואז גם התלמידות לא לומדות בשיעור.
אני הכי נגד שבעולם ללכת ללמוד מקצוע שאת לא אוהבת. תלכי ללמוד מה שטוב לך. מה שהלב שלך מרגיש. לא מה שחברות שלך הולכות ללמוד.
תחשבי על התלמידות/ הילדות שאת תלמדי, כמו שאת באה בלי חשק ורצון ללמד, למה שהן ירצו ללמוד? אני באמת שואלת.
אני לא רואה את עצמי הולכת ללמוד להיות מורה. כי זה לא משהו שאני אוהבת ומתחברת אליו.
אני לא אסיים במעריכה, כי אני לא מעריכה כלל את אלו שהולכות ללמוד כי חברותיהן הלכו.
אז להתראות.
במחילה ממך משפיעה יקרה שלי!
משפיעה?
המשפיעה שלה כנראה גם מורה או בכיוון?
גם בי הנושא בוער מאוד מאוד.
והלכתי לבדוק (לשאול את המשפיעה;)
הרבי רצה שבנות חבדניקיות ילמדו במוסד חבדי.
הרבי רצה שבנות חבדניקיות יעבדו בשדה החינוך(זה לא רק מורה).
(עד כאן דברי המשפיעה).
מכאן והלאה-
כשאני אמצא מקורות להנ"ל, בלי נדר אני אשוב ואעדכן.
לא מורה ולא גננת.
לא מתחיל למצות את הכישורים שלי.
אני רואה את עצמי בהוראה. בהחלט. לא יודעת עד מתי ועד כמה אבל בתור התחלה בטח!
מכמה סיבות.
א. לפני הכל ואחרי הכל, זה מה שהרבי אמר לנו לעשות לפחות בשנה ראשונה הלוואי שאשרוד יותר.
ב. יש לי גישה לילדים,
ג. אני אוהבת ללמד אחרים.
ד. אני אוהבת להכין מערכי פעילות וכזה..
ה. זה נותן סיפוקק מטורף.
ואייי ממש בא לי להיות מורה!
מצד שני הן לא מקבלות משכורת גבוהה.. ואני רוצה שבעלי ילמד תורה ולא יעבוד. בשביל זה אני אצתרך לעבוד. ולא המשכורת שמקבלים בהוראה לא תספיק לבית עם ילדים(אני רוצה הרבה בעזרת ה')
לכן נראה לי אוותר על זה.. אבל זה אצלי בנשמה! ממש!
היי שלום.
ממש טוב ששאלת ועוד שאת בתפקיד שלך שאלת, כי יש לי המון מה להגיד למדפיות..
חלמתי להיות מורה. בעיקר לנוער.
אולי אני יותר מתאימה לחינוך הבלתי פורמאלי אבל בכלזאת הולכים לסמינר ומתחילים ללמוד.
הדבר שהכי הוריד לי את הביטחון בסמינר,היה המדפית. ואני מדברת איתך על שנה א', שנה ב' ושנה ג'.
אבל בעיקר שנה א', אח"כ התרגלתי קצת..
המדפית שלי בשנה א', כל דבר היה לה מה להעיר לי, רק בנות שהיא אהבה קיבלו את היחס המתאים, את המחמאות…
את האמת, אולי אני לא הכי יצירתית במציאת פתיחה לשיעור וסיום ואמצע ושאלה מקשרת והעיקר להיות כמה שיותר יצירתית- אולי לא.. אבל יש לי דבר אחר – כריזמה. תני לי קבוצת בנות ואני מרימה אותם על הרגליים. באמת. שנים קודם לכן ריכזתי בת מלך שלם, הייתי מדריכה בבת מלך, הייתי מדריכה במועדון המעשים הטובים, באפיית מצות לפני פסח, בקיטנות… – כל דבר שבת חבד מוצאת את עצמה בשלב כזה או אחר.. ואני לא מגזימה, עשיתי את זה נפלא, וגם לי היה מאוד כיף ..
הגעתי לסמינר ואולי להיות מורה זה לא להיות מדריכה, אבל המורה הזאת שרק עכשיו התחילה להיות מורה (תלמידת הסמינר בלע"ז) , צריכה בדיוק את אותו פידבקים שהיא קיבלה במשך השנים. תביני, אנחנו עדיין ילדות, מפילים אותנו למסירת שיעור ולכל מיני דברים שניראים ככ גדולים מאיתנו.. ואוקי, לכך נועדנו בסמינר.. אבל יש דרך!! יש דרך להגיד ביקורת! יש דרך להציע רעיונות אחרים!!
עכשיו אני בשנה ג', לא מסוגלת לחשוב על הרגע שהמדפית תצפה בי מוסרת שיעור…
לבינתיים , אני מוסרת רגיל בכיתה (ולא בזום) וב"ה הולך מצוין!!! הבנות מרוצות וגמאני!! אבל באמת שאני חוששת מהרגע שהמדפית תצפה בי בשיעור ותעיר שזה לא מספיק מחכים ופה הייתי צריכה להכניס עוד חומר… פשוט די!!
ואני פונה אלייך ואולי תוכלי להגיד את זה לחברותייך המדפיות גם כן – אל תעשו את זה לבנות כמוני! תשימו לב למילים שאתם מוציאות מהפה, מהדרך… תהיו שם בשבילם כי הם רק חדשות בנושא והם באמת לא יודעות והם באמת תועות וטועות! תתייחסו לכל בהבנה!
ובאהבה!
כן, היה לי חסר לי גם היחס..
מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק, ובאתי רק להאיר את עינייך מלב של תלמידת סמינר כואבת.
בהצלחה רבה בכל.
לא רואה את עצמי בכלל.
אני יהיה ארכיטקטית- אדריכלות
דוגרי?
או מורה או גננת.
רק בגלל שזו המסגרת החסידית היחידה שחב"ד נותנת לי.
מתכוונת להיות שם שנה בלי להיכנס למקצועות חול ואחר כך בכיוון של להתחתן ושליחות.
לא אוהבת את העובדה הזו.
אהמממ הדעות שלי משתנות כל יום חח אפילו כל רגע
זה תלוי מה היה השיעור, איך עבר עלי היום וכזה
אז לא פונקציה
תכלס כשנכסתי – רציתי, ויום אחכ לא
ידעתי שזה הוראה של הרבי ללמוד חינוך כי זה יעזור לבית, לחינוך הילדים ולכן בתכלס הגעתי לסמינר
כי מורה אני עוד צריכה לחשוב אם אני בטוח יהיה שם..
למה? כי אני אוהבת להדריך, אוהבת את הבנות אבל ממש פחות את הקטע של להספיק חומר, המשמעת וכזה…זה סיוטיי
ומי יודע? אולי את תצליחי להוציא אותי מהסיוט;)
סתם נו חח
למה בחרתי במגמה?
אמיתי, כי את זה לא ואת זה לא.. והגעתי למגמה שאני עכשיו;)
לא מתחרטת תכלס
הבנות מתוקות, יש שיעורים מעניינים (טוב יש גם כאלה שלא, אבל זה יש בכל מקום;)) ואני מרוצה כרגע סהכ:)P:
לא רואה את עצמי לא מורה ולא עובדת בהוראה בדרך כלשהי…
אני הולכת לכפר כי אין לי לביינתים מקצוע אחר שאני בטוחה שאני מעוניינת ללמוד בסיום השנה (י"ב), לבזבז את השנה הבאה בחשיבה על העתיד לא רלוונטי, ויש סטיגמה נוראית שבנות שלא הולכות לכפר או לצפת הן לא חסידיות. לא מעוניינת לא בסטיגמה הזו ולא בהשלכות שלה לעתיד.
הלוואי וזה היה משתנה
בחרתי לעבוד בהוראה, פשוט כי אבא שלי רצה….
ולאחר כעשרים שנה כגננת, למדתי לתואר שני בחינוך לגיל הרך בתלפיות, וכרגע מסיימת לימודי תעודה של מדריכת הורים פרטנית וקבוצתית מסמינר הקיבוצים.
עדיין עובדת כגננת, ומרגישה נכונות לתת מהידע שלי הלאה לקהילת הגננות.