או אולי אפור?
צריכה לפרוק…
הלב שלי עמוס מידי, רוצה לבכות.
לא יכולה יותר, הלב לא יכול להכיל.
התמלאתי ברע, על סף פיצוץ.
חיים קשים, אבל יפים מאד.
לפעמים נופלים, אבל תמיד אפשר לקום.
לפעמים מאד קשה לקום,
קל יותר לשכב על הרצפה, ולבכות.
לזרוק את הכל, להשליך, לפרוק.
להבין שזה לא תלוי בנו.
להבין שיש מישהו שמנהל את העולם,
זה קשה. אפילו מאד.
החיים לפעמים נראים לנו שחורים,
אבל צריך לזכור,
שמאחורי כל השחור והרע,
תמיד יסתתר הטוב, האור.
צריך לזכור,
שיש לנו את הבחירה,
אם לראות את הטוב, או הרע.
אם להביט במשקפיים ורודות,
או לראות כוס ריקה.
אז תמיד תמיד תזכרו,
שיותר טוב להסתכל על חצי הכוס המלאה,
קשה אמנם אבל שווה:)
ועם קצת שמחה-תבוא הגאולה:)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
וואוו. כל כך מסכימה.
מהמם.
כתיבה מאוד טובה שנותנת כוח להתרומם ולהתאמץ!!
אלופהה.
תודהה:)?
איזה מהממת שאת!!!
לא תמיד יש כוח לחשוב על קשיים בצורה כזאת.
שאפו!
איזה כיף שכתבת את הפוסט הזה!
עשה לי סוויצ' קטן במח… ובעיניים;)
תודה אינסופית לך חסידה!!
והכתיבה שלך זה בונוס מושלם??
את מתוקה. ואני מסכימה איתך ממש עם החשיבה החיובית.. גמאני למדתי להיות כזאת עם הזמן…
הצלחות לךך
וואווווןושובבב וואו!! כתבת מיוחד אני אוהבתת את הכתיבה שלך בטרוף התחברתי מהרגע הראשון ?
אמממ…
יורשה לי לומר שחסידה זו ציפור?
צריך להמציא מילה אחרת לזה.. אולי חסידיה? חסֶדֵת? מה שהכי מוצא חן בעיני האקדמיה הנכבדה…?
איזה ראיה יפה על החיים.
את חזקה, תזכרי את זה.
ווווואי בא לי לבכוווווות
חמודה אחתת
מסכימה איתך?
כל מילה בסלע…?
תודהה חברותיי!!
תודה לכולכן:) מחזקות אותי עוד יותר?