כשההומור מגיע לביקור במטבח 😂🥄

אני לבד בבית היום. מתחשק לי מאוד להפתיע את אבא ואמא.
אז מה אני יכולה לעשות? אולי… לאפות! רעיון מושלם!!!
בעצם, אהמ… כמעט מושלם. מתי היתה הפעם האחרונה שאפיתי?
נראה לי כשהייתי בת 5 וחצי, או 5 ורבע, והכנסתי לקערה כל דבר שרק ראיתי במטבח. איכס! מה חשבתי אז לעצמי? בטח יצאה שם איזו עיסה מבחילה חסרת פשר.
טוב, לנסות לא יזיק, נכון?
אני מוציאה את חוברת המתכונים מהארון. מדפדפת.
עוגת שוקולד מהירה להכנה.
בראוניז.
עוגת קינמון.
עוגיות שוקוצ'יפס.
מוס שוקולד.
עוגת שכבות קפה. יאמיי! עוגת קפה כל כך טובה על הבוקר! קדימה, שאנסה את מזלי?
אז… מה צריך? רגע, דבר ראשון אקח קערה וכף. אחרת לאן אכניס את החומרים?
מה עכשיו?

4 כוסות קמח.
1 מרגרינה.
אמאלה, רגע, נשפך עלי קמח! עכשיו החצאית שלי בצקית, אוף!
ו…מרגרינה? מאיפה בדיוק אני משיגה מרגרינה עכשיו?! למען השם!
פותחת את המקרר. סורקת במהירות את המדפים.
בודקת במקפיא.
מה? אין מרגרינה? אז מה אני עושה?!?!
טוב, נוותר על זה. בכל אופן זה לא נשמע טעים, תודו.
1/2 כוס שמן. אהמ… כמה זה 1/2? אף פעם לא הייתי טובה במתמטיקה.
אה, הבנתי! אני פשוט בוחרת, 1 או 2 כוסות. גאון שכמוני!
טוב, אין לי כוח לשים 2 כוסות. אשים כוס.
עכשיו… 50 גרם שמרים. מה? כמה זה?
1/4 כוס יין. רגע, שאני אבין- ארבע?! מה, אנחנו בפסח?!
ברור שאני אשים אחת, איכס! מי שם 4 כוסות יין בעוגה?!?!
1/4 כוס סוכר. ממ… אשים ארבע, שיהיה מתוק.
איכס! הבצק נראה מגעיל ממש! טוב, כנראה ככה זה בהתחלה.

4 חלמונים. אוח!!! אני צריכה לבדוק ביצים עכשיו? ולהפריד??? ואם פתאום אני אגלה שם אפרוח?!?! איכססס!
טוב קדימה, אנסה את מזלי… אוי, לא! הביצה נשברה על הרצפה! איך מנקים את הדבר הזה?! אוווווף! חסרת מזל שכמוני.
סוכר וניל. אבל כמה? כוס תספיק, נכון?
ללוש ולשים במקרר 10 דקות.
סבבה. אתחיל ללוש. אוי… איכס… איזה דביקי! מי המוזר שהמציא את המתכון הזה?
טוב, שיהיה. אכניס למקרר.

מה עכשיו? מלית, אוקי.
להקציף 5 חלבונים. איפה החלבונים שלי?! אל תגידו לי שגם הם החליטו לרבוץ על הרצפה!
הו, הנה אתם. מחכים בסבלנות בצלחת. כבר פחדתי…
להוסיף בהדרגה 1/4 כוס סוכר. טוב, כדי שלא תהיה הגזמה, הפעם אשים רק כוס אחת.
להקציף את שאר החומרים:
3 כפות קקאו. אוי ואבוי, שונאת להתעסק עם קקאו!
כפית קפה נמס. הוו, בשעה טובה נזכר יוצר המתכון להוסיף גם קצת קפה! הרי זה העיקר במתכון, לא?
2 סוכר וניל.

טוב, נשאר לי עכשיו לחלק את הבצק ולמלא במלית. איך מרדדים כזה בצק מוזר?!
אוקי, סיימתי. נשאר לי רק להכניס לתנור, וגמרנו.
זהו? זה סיים? כדאי שאבדוק כל חמש דקות. שלא יישרף חס וְשׁוֹלוֹים!
אפתח את התנור—
איכססס! איזה ריח מבחיללל! טוב… לא נורא. ריח זה לא טעם. אז יש סיכוי שזה יהיה טעים, נכון?
אקח ביס קטן. מה הברכה? מזונות? כנראה…
פווווו!!! מה זה הטעם המגעיל הזה??? מישהו שם פה כמות אדירה של סוכר!!! (מישהו, הא?)
יש לזה טעם של אלכוהול! איכס! כמה יין שמתי כאן?! מטורללת שכמוני.
יש לי בחילה נוראית. מה חשבתי לעצמי כשרציתי לאפות? זה הכי-הכי-הכי לא התחום שלי!
ו… אין לי לב לזרוק הכל לפח. כמה השקעתי! אז מה עושים???

אולי… אולי, אם אני אפזר על הכל קינמון, זה יגרום לעוגה להיות טעימה?

הערה חשובה!!
אז קודם כל- כל הכבוד על הקריאה עד עכשיו😆 יצא ארוך הפעם.
וכן, זה די ברור שהסיפור המשעשע הזה לא אמיתי. וכמובן ש1/2 זה חצי, ו1/4 זה רבע, ולא אחד או ארבע…🤣
אז אם יש מישהי לא הבינה (ואני לא חושבת שיש מישהי כזו..) – מדובר בילדה חסרת ניסיון לגמרי במטבח… מקווה שתסלחו לה על הבלאגן שהיא חוללה😜
נ.ב. כותבת את הפוסטים האלה רק כדי להעלות לכן את המצברוח:)) ואני אשמח שתכתבו לי רעיונות לעוד נושאים שאוכל לכתוב עליהם.
אז שאלה לסיכום – הצלחתי לשמח כאן מישהי?😉