תמיד שנאתי לחפש הבדלים. בואי תשווי את מי שהיית פעם. מה
חסר בך היום. יד עם שש אצבעות. פעם. גדם. היום. ויופי תציירי לך
חיים עכשיו. בלי מכחול.
תמיד שנאתי חוֹם. בלי סיבה. אם רק היו נותנים לי רוח. אולי חולצה
דקיקה הייתה נצמדת לעור כחול. גשם שורט גב. לא צריכה אהבה.
רוצה לקפוא. בבקשה.
תמיד שנאתי חיוכים. אנשים נחנקים ממסיכה. נושמים גומי סמיך
לגוף שברירי. שורקים החוצה בנזין שרוף. רעל בערמות. מחייכים.
עדיין.
תמיד שנאתי קלפים. שתקתי מול סוליטר. גוש אדישות. שמונה עיניים
נעוצות בתקרה. קורים דביקים. חרקים אכולים בקצה. תנו לי לישון.
את מי מעניין מה שנאתי. מה אני בכלל. כמה צמאתי היום. כמות של
נוזלים שאיבדתי. מה שלגמתי מבור לא שלי. אף אחד. אולי גם
אותי לא.
כמה שיחקתי בעצמי. באחרים. נגעתי בלב שורף. ניתוח ללא הרדמה.
כפפות נשכחו במגירה. נוזל חיטוי סתם פיות. שפשף בד מלוכלך על
נפש.
רק דם הרעיד בי מיתר. חצב אותי לגיטרה. הזניק בי אקורד. הפך את
שתינו לאחת.
פתאום זה בסדר. נשחק הבדלים. נזיע עד כלות. נמתח שפתיים
לפסים אדומים, נוזלים. נבהה בקיר לבן. אינפוזיה על זרוע. לב יפרפר
בפעימות אחרונות. פיסות עץ ייקרעו מכלי שאהבתי.
.
תמיד שנאתי לשנוא.
פרדוקס הזוי שכמוני.
אולי ככה זה נגמר.
.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
את מתוקהה
😄
חזק וקולע
תודה.
דיי. את יותר ויותר מפחידה מפעם לפעם.
מה, מה, מה. מי הרשה לך לחדור לרגשות הכמוסים האלה, לתמלל אותם.
טוב, אין לי בעלות עליהם. או בלעדיות.
ועדיין, את מפחידה ומדויקת מדי.
וכן, ככה זה נגמר. לפעמים. אבל ככה זה גם מתחיל.
וזה כבר התחיל, תהיי בטוחה. הדרך חזור.
שה' ישלח לך את האנשים הנכונים לדרך שלך. אמן.
ככה זה נגמר. לפעמים. אבל ככה זה גם מתחיל.
אני אשתדל לזכור את זה, מישהי.
תודה.
את–
מה יהיה עם הפוסטים שלך??
זה כל פעם מחדש נוגע בי. פוגע. בול אבל.
ואת כותבת מדהים
ת..ודה, אוזניות.
וואו
זה חזק
והכתיבה שלך מטורפתת
וואו.
את כל כך…
אמרת הכל כבר.