העצב עודנו פועם בליבי.

לנצח את הכאב.
~
3:47
שעת לילה מאוחרת.
מעטה החשיכה לופת אותי,
משתלט על אלומת אור בליבי.
בסוף כל יום,
אני יורדת לעומקים, טובעת במצולות
מנסה להרכיב חלקי חיי,
להתגבר.
חושבת על מה שאבד,
ואיך להשיב את הנלקח.
מנסה לבנות את עצמי מחדש
מין השברים, פיסות מהחיים.
דמעות חמות זולגות מעיניי.
דמעות שמקפלות בתוכן זיכרונות ילדות מתוקים,
וגעגועים למה שהיה ואיננו עוד.
כוכבים בשמי רקיע
מאירים לי את האפילה,
מעניקים הילת אור למחרת.
אך העצב עודנו פועם בליבי,
ומי יתן ויבוא יום בו אוכל,
לנצח את הכאב שבי.
~