שממכר
אני מבלבלת אפילו את עצמי.
אני
כזו חברותית
קוטפת חברות בקלות כלכך
נהנת מהחיים
ואז זה בא–
בורחת מכולם
גוזרת על עצמי את הבדידות
מסתגרת
מבריחה ממני את כולם.
מגרשת.
רוצה את הדממה.
אני מול עצמי.
אני מרגישה מכורה ללבד
חפצה בזה כלכך.
אוהבת לשמוע את השקט
לברוח מהרעשים
לא רוצה לראות אנשים.
וכפלי עם עצמי
זמן איכות
הנאה.
אבל אז זה בא.
הבדידות אותי מכה
מרגישה את בלבד
בתוכי חלל ריק.
כל האנשים שקטפתי כבר הלכו
אנלי אפחד.
השקט צורם הלבד שורט.
ואז אני בורחת מהשקט
ממלאה אותו
לא רוצה אותו עוד. לא רוצה להיות לבד.
מחזירה אנשים לחיים שלי.
אבל שוב אני צמאה לבדידות
לאני בחדר על מיטה שוכבת עם שירים. לבד.
בודדה.
אבל אני מבולבלת. מה אני רוצה???
זה כמו לופ. איך שאני מכניסה חֶברָה לחיים שלי ואז מרחיקה.
בורחת ובוחרת בלבד. אבל אז זה חסר לי. מה נהיה איתי??!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
אע.
זאת אני.
?
קצת הזדיהתי, בעיקר בהתחלה של הפוסט.
כתיבה מהמממת:)
בהצלחה אהובה❤
ממה זה נובע?
למה אני ככה??מהלא פסדר
מוכר.. מדי..
אין לי מה לומר לך.
אי אפשר… אממ… גם וגם?
מכירה את הצורך הזה של הלבד טוב מידי. הוא הורס. הרס מידי:(
אין לך חברות שמכירות את הצורך הזה וידעו לתת לך ספייס- תקופה שלך עם עצמך… ויחכו לך? תחפשי… יש כאלו— (אני כבר ב"ה מכירה:))
ו-אולי תבדקי מתי הצורך הזה מגיע? אולי אחרי תקופה אינטנסיבית עם חברות? או משהו אחר, שתדעי למנוע אותו, לא להגיע לשם, כדי שיהיה לך טוב…
וזה בסדר, זה נורמלי… זאת המערכת שלנו, היא לא יכולה יותר מידי… היא צריכה לנשום. תני לה את זה… בצורה שיהיה לך טוב בכל מצב…
אמן שיהיה לך טוב, טוב אמיתי…
תודה על התושבה שלך(:
זה השאלה שלי לעצמי…למה אני ככה?
ככ מבלבלת ולא החלטית
חשבתי שאולי משהי שמכירה כאן את זה תגיד ממה זה אצלה ואני ימצא התאמה לעצמי חח