דרך ארוכה

פתק 7
חיהלה

זכות הקיום שלי
ב"ה
הדרך שלי להגיע לביטחון עצמי הייתה ארוכה. היום במבט לאחור אני יודעת שכל רגע וכל שניה בחיים שלי, גם הקשים, והרעים, ושלא מגיע לי, והחסרי תכלית, הובילו אותי למקום הזה. ועוד יובילו.
הכל התחיל, אולי כשנולדתי, אבל בכיתה י' זה נורא בלט . הייתי הכל, אבל הכל-
בשביל החברה
והיא הייתה בשבילי הכל.
היא זו שבחרה איתי בגדים. יותר נכון מנעה ממני לקנות בגדים שאני אוהבת. היא זאת שהרכיבה את הטעם שלי, בכל תחומי החיים המגוונים. באיך להיראות, איזה צבע (שעות מבוזבזות בשמש), איזו צורת עיניים, איזו צורת שפתיים, בנושאי שיחה, בבחירת הבעל העתידי, בעדה הרצויה, ותצחקו, אפילו טעם באוכל. פשוט בהכל.
אבל, בכנות אני אגלה לכן, שהחברה הזאת היא. דמיונית. היא הייתה בראש שלי.
וזה הוביל אותי להשוואות, זה הוביל אותי לניתוחי התנהגות מדויקים על מה חושבים עלי, כמה, איך, ולמה. זה הוביל אותי להסתכל לעצמי בעניים (במראה) ולדעת, שיש יותר ממני.
היא הנמיכה אותי, היא הורידה אותי .לפעמים. החברה הזאת, הרגשתי לא אהובה ולא רצויה ולא ,ולא. לפעמים. היו הרכבי אקלים, שפשוט ברחתי מהם, במרדף אחר סביבה מתאימה. כי בכל זאת יש הרבה סיבות בסביבות לאי ביטחון שיש להיזהר מהם, ואין הרבה גורמים לכן. אבל בסוף מצאתי אי ביטחון לשהות בו. תלוי. וכך חייתי לי על ימי מלך.
בחופש התחיל השינוי, רחוק מהחברה בבית היציב. פצחתי בהחלטה נועזת לפיתוח הטעם האישי- כל בגד שבשנייה הראשונה מוצא חן בעיני, אני קונה. גם אם הספקתי להתחרט אחר כך מאה פעמיים, זה לא היה קל. כי הבנתן מה היה עובר לי בראש כן…? אבל החלטה זו החלטה, אין ברירה. לפני מפגשים פעוטים עם חברות (הליכה?) הייתי מתנצלת מראש. וזה היה עובר.. מה שהכי מוזר היה, שדווקא אז התחילו להחמיא לי. נו טוב, לכי תביני אנשים.
ואז הגיעה הישועה בדמות ספר של חיים ולדר ומרדכי רוט, מרשים מאוד כן אבל הוא היה ,לילדים.. הספר הסביר (לימים מצאתי את פרק ג בתניא שהקדים אותם) על זה שאנו מונעים ממחשבות שמובילות לרגשות, וע"פ הרגש אנחנו מתנהגים. הוא גם הסביר על 12 עיוותי חשיבה ודרך נהירה (וצבעונית) להתמודד מולם. ייחוס עצמי, השוואה לאחרים, הכללת יתר, קריאת מחשבות, ומה לא. אחרי תרגול (בדף כן..) זה נכנס לי לראש ומאז רצות לי שם רק מחשבות על פרחים ופרפרים, סתם רק מחשבות הפוכות, טובות, וחיוביות ששיפרו לי את ההרגשה פלאים. זה היה הצעד הראשון.
הייתי מאושרת. את הספר פרסמתי למגדול ועד קטן , בלי בושה. (ביטחון עצמי , כבר אמרנו?)
אבל כנ"ל זה היה הצעד הראשון. התלוי הזה לא עזב אותי. עברנו ביחד בשינוי חד ובוגר לתלוי בהערכה, תלוי בסיפוק, תלוי בעשיה טובה. שעשיה טובה זה טוב, אבל זה תלוי.
ויום אחד הרהרתי, וחשבתי עד כמה אני רוצה וחפצה להיות הכי טובה! הכי אנטי אגואיסטית שאני יכולה להיות. ואז גם הבנתי שאני יותר מקבלת מאשר נותנת בעשיה טובה. וזה אגואיסטי.
דמיינתי בפראות שקושרים אותי באי בודד, לדקל. קושרים את הידיים והרגלים והעיניים והפה, ואז. אני לא מועילה לאף אחד, אני לא הילדה של אף אחד. אני לא כלום. נושפת פד"ח בחופי האיים הקרבים. ואז מה? הקשתי,
מה אני שווה?. תחשבו על זה.
כי את התפקיד שלי יכול לעשות מישהו אחר, אפילו יותר בהצלחה. 'הרבה שלוחים למקום' לא?
וכאן אני הבנתי, תצחקו, מהספר 'עינינו של משיח' של הרב שלום דובער וולף, הספר המחכים, העמוק, והמפעים. אז אני הבנתי מה אני שווה. באותו רגע גם הבנתי שאני ותלוי, נפרד.
ב"ה
לאלוקים שלנו יש המון תכונות, עשר ספירות זה לא רע בכלל. גבורה. אלוקים הגיבור, חסד, הוד והדר. ועוד. אבל וכאן מגיע האבל הגדול, זה רק דרכים בשבילו להתגלות עלינו. הוא מצמצם את עצמו בזה . יש את אלוקים, שהוא למעלה מכל זה , למעלה מכל הספירות, המעשים ,התכונות.
עצמות ומהות.
"בצלם אלוקים נברא האדם"
בהגיון בלי רגש, מה הערך של מי שלא מועיל?
אני רק עושה נזקים, אף אחד לא צריך אותי.
סוף.
"ערך מולד, שאינו ניתן למדידה לא משנה באיזה מעמד ומצב אתה", כך כתבתי לעצמי אז.
ובמילים פשוטות, הערך שלי, הזכות קיום שלי היא בזכות שבורא עולם מחליט שכל העולם לא יכול להתקיים בלי שאקח חמצן שיצרו העציצים בתמורה לפד"ח כל רגע. כן ככה.
גם אם עשית את כל העבירות הזמינות, את כל המעשים שכופרים בכל מוסר בסיסי. להגיד טוב מותי מחיי זה כפירה גמורה.
כל בוקר כשאת אומרת "רבה אמונתך" את מודה מקרב לב לקב"ה על האמון. שדווקא את ולא אף אחת אחרת יפה ומוכשרת פי כמה , את נבחרת לעשות את התפקיד שרק את יכולה לעשות, רק הנשמה שלך. אלוקים מאמין בך, הוא נותן לך חיים כל רגע. בך.
יש בתוכך חלק שהוא למעלה מהכל. למעלה משפיטות החברה הקטלנית, למעלה מנתונים חיצונים, למעלה מתכונות וכישרות. המקום הכי אמיתי בנפש. וזה זכות הקיום שלך.
סוף סיפר, מאז אני קיימת, ממשיכה להתקדם, לעבוד ולרכוש עוד ועוד תכונות בעבודה הפנימית, להשקיע בעשיה טובה ותורמת. אבל מעל להכל אני יודעת, גם ברגע הכי חלש.
יש לי זכות קיום.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
ההפך הוא הנכון.
newEmotionIcon_22

מה את בכלל.

זוכרת כמו אתמול, את השיחה ההיא. דפוס מוכר, מכאיב. שוב אני קטנה יותר, לא מבינה...
אולי היום נשנא אותי.
newEmotionIcon_35

שיר הרס

הרבה זמן חיכיתי לרגע שכבר לא. לא תאהבי אותי ככה. לא תאמיני בי ככה. לא תראי או...
משעמם לך? קבלי כמה רעיונות לתעסוקה:
IMG-20240425-WA0003

לב סגול💜

הייוש חברות לכל מי שמשעמם ביננו יש כאן כמה רעיונות נחמדים למצבים נואשים: 1. א...
מישהי חולה עליי
newEmotionIcon_34

דומיה נפשי

תגידי מה אני עושה איתך עכשיו? את מתוסבכת עליי וכואב לי הגב רק מלחשוב שאני אצט...
תתלבשי עליה!
73

אתן

במבית קטנה הציעה לנו בשבוע שעבר: קחו שיר שמישהי כתבה באתר ותכתבו עליו סיפור ק...
הבוחר בנביאים טובים /28
25

מיכלי

יהונתן בן שאול תודו שחיכיתן לדמות הזו… יהונתן אומנם לא דמות מרכזית בתנ&...
תודההה אהובה שלייי
חיתוכי-אייקונים-ריבועים2_54

אחת שאוהבת אותך

לחברה הכי שלי רק רציתי להגיד לך תודה תודה על שאת תמיד שם בשבילי לשמוע ולחזק א...
איך שלא נפרדתי ממך
IMG-20240425-WA0004

שקיעה

אני רוצה לומר לך משהו, אולי גם תשמעי. היית יקרה לי מאוד וגם עכשיו, אחרי שווית...
פוסטים חדשים
ההפך הוא הנכון.
newEmotionIcon_22

מה את בכלל.

זוכרת כמו אתמול, את השיחה ההיא. דפוס מוכר, מכאיב. שוב אני קטנה יותר, לא מבינה...
אולי היום נשנא אותי.
newEmotionIcon_35

שיר הרס

הרבה זמן חיכיתי לרגע שכבר לא. לא תאהבי אותי ככה. לא תאמיני בי ככה. לא תראי או...
משעמם לך? קבלי כמה רעיונות לתעסוקה:
IMG-20240425-WA0003

לב סגול💜

הייוש חברות לכל מי שמשעמם ביננו יש כאן כמה רעיונות נחמדים למצבים נואשים: 1. א...
אנגלית לא זורמת לי בדם...
IMG-20240425-WA0003

ילקוט לכיתה א'

קשה לי עם השפה האנגלית, לא מצליחה לרכוש אותה. למישהי יש טיפים עבורי? תודה רבה...
להתחתן
newEmotionIcon_03_55

בטטה רזה

אני היחידה שרוצה כבר להתחתן כדי שיהיה לי בעל?
16

מחשב דפוק

מה אתן חושבות על קרב מגע? ניראה לכם משו שחייב בחיים? אתן לומדות את זה? לישראל...
מילה
newEmotionIcon_11

מילי

וּכֵּכֹל שֶׁרַבָּה אָהַבְתִּי אֵלַיִךְ כָּכָה רַבָה אֲנִי עִמֵּך -Friend-
אני רוצה להישאר חסויה😎
167192222863a7823412f18

חסה חסויה

כשאני מפרסמת אני רוצה להישאר חסויה אז חברה לא לשאול אותי על כל פוסט שאולי מת...

18 תגובות

    1. חחחחח מסכנה מה נטפלו לזה
      חיהלה את גדולה מהחיים באמתת!!! מישהי כתבה את זה בפוסט אחר וזה פשוט התאים לפה;)
      מדהימה את!!

        1. שם זה דבר לא פשוט ומאוד עמוק, ובתור אחת שהחליפה, אני יכולה לומר שזה היה קשה לי. כן אפילו שזה רק באתר, זה שינה לי ממש את הסגנון. לשנות שם בגלל סיבה כזו שולית ומחמיאה זה מחיר כבד מדי, לדעתי.

  1. חיהלה את כותבת מהמם!!!!! ממש העברת את התהליך בפוסט אחד… אהבתי!!!! תמשיכי לכתוב! מחכה לעוד!!! וחברות למה החלטתם שהיא חיהלה מהפוסט 'טינייג'רית'??? אני לא ישקר ויודה,שגם אני חשבתי על זה קצת- אחרי שכתבו על זה, אבל למה החלטתם שזאת היא????

    1. חח היא כותבת כדי שאותו אחת תקח אותה כבר למשפיעה..
      סתם??
      חילה קבלי באהבה..כותבת מושלם⁦❤️⁩
      גמאני כבר צכה להתחיל תדרך ארוכה שאת עברת

  2. אני לא יסגיר את עצמי סופית אבל השם המלא שלי הוא לא חיה מושקא מסיבה שאנחנו לא קוראים בשמות של סבתות שבחיים בה?? וחחח אתם חמודותתת לקחתי את הענין של חיהלה כמחמאה גמורה?? ותודה לכולםם❤❤❤

    1. חחח מצחיקות!!!! ברור שלא חשבתי שלקחחם בירצינות:-):-) אבל כמו שאומרים, בכל צחוק יש טיפה אמת(!)… מה גם שראיתי שיש כאן שותפות שיודעות "לקרוא" בין השורות… מעבר… אז חשבתי שאולי עלו כאן על משהו…;) בכולופן זה באמת מחמאה חיהלה!!!;-):-)

  3. וואווו את מהממתתת איזה דרך!!
    אבל המפשט האחרון נראלי צריך להתחלף ב"יש לי למה להתקיים"
    אל תקחי אתזה כפגיעה סתם זה מה שנראלי מתאים לסיום..
    את מהמתתת וכותבת מושלםםםםם
    אהבתי את הסגנון כתיבה שלך:)

    1. דווקא זה הכי מתאים! חיהלה בעצם מודיעה שיש לה עצמה- לטעם שלה, לרצונות שלה, למחשבות שלה- יש לה זכות קיום!!

  4. טקסט מאוד עמוק, מצריך קריאה בעיון. שימוש במקף/ פסיק יכול להחליף בהצלחה נקודות מסוימות. בפראות, אגב.
    מאוד נהניתי! מעולם לא היה לי מחסור בביטחון עצמי, אבל הבעיות שהצגת כאן יחד עם הפתרונות לאו דווקא קשורים לביטחון. תודה ששיתפת אותי במידע הזה, מועיל ביותר!

  5. כתיבה יפהפייה! אהבתי שהחברה זו את… חח
    מסר מרגש מאוד. הגעת עד למקום הכי רגיש בלב שלי. המקום שתוהה מה הערך שלי. המקום הכאוב ממי שאני, וממי שאני לא…
    תודה ענקית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות