א אאא פצ'י

לבריאות!
שאלומ לקולן! העמ פאם הרגשטם מה זה להתתטש? קעילו לאסות אפצ'י?
עני מהמינה שלו ולחן הני רוצה לטהר לחם את ההרגשה.
עוד אני מאמינה שאם קראתם עד עכשיו בלי להתיאש מהשגיאות כתיב אתם ראויות לשבח!
אני בטוחה שאתם שוכבות על הרצפה משתנקות מצחוק מהרעיון המקורי שלי לכתוב בשגיאות כתיב וזה פשוט קורע אותכם. פשוט קורע. זה בדיוק מה שאני בטוחה. האם צדקתי? כן (אני עונה לעצמי..)
אז למה הפסקתי? מה גרם לי להחלטה הקשה הזאת? חשבו ודעו!
טוב אני יגלה: אני עברתי את כיתה ב' (מבטיחה! בשיא הרצינות עכשיו אני לא בכיתה ב' למרות שזה נראה) ולכן היה לי ממש קשה (נפשית) לחזור לרמת הכתיבה הזאת… מקווה שאתם מזדהות…

*הקדמה*

ועכשיו לכל אלה שלא מזדהות אני רוצה לתאר לכם את ההרגשה של התאטשות, כמו שכתבתי למעלה?? (אם שכחתם מה כתבתי אז תחזרו לראות).

אז ברגע שלפני ההתאטשות את יושבת לתומך (=לתום שלך כאילו שאת לא חושבת על שום דבר מיוחד) לעיתים זו ישיבת רגל על רגל, לעיתים ישיבה מזרחית ולעיתים באמצע פלאנק. (שוב אני מסבירה זה מן תרגיל בספורט ששוכבים עם המרפקים על הרצפה והם מחזיקים את כל הגוף) (מי שקשה לה עם ההסברים אז לכן אני עושה אותם רק בתוך סוגרים כדי שלא תדלגו יותר מידי ואז תפסידו חלק מהתאור)

ואז את פשוט מסתכלת לאיזה כיוון לא משנה לך כל כך לאן (כי את לא חושבת שיקרה לך עוד רגע משהו…) ואז את מרגישה את החוטם (האף) מדגדג בעיקצוצים קלים!
את מייד חושבת על מה שהולך לקרות ו…

יש 2 אפשרויות נתחיל עם האפשרות לבעלי לב חלש:
באופציה הזאת מה שקורה הוא שאת מזיזה את ראשך לכיוון אחד מהמרפקים ו.. מתאטשת! זה בהתחלה אמנם לא נעים, את מרגישה שטיפות מזעריות (אין לי כוח להסביר מה זה מזעריות) נספגות בבגדך (החדש- אם קנית אותו לא מזמן. או הישן- שלבשת אותו הרבה פעמים יחסית)
ואת מרוגשת ומותשת גם יחד, מרימה את הראש, וחוזרת לחיים הרגילים עד לפעם הבאה.

האופציה השניה-לא לבעלי לב חלש כזכור:

שההתאטשות מגיעה במהירות שיא. כאילו היא בתחרות עם משהו.. ואז את פשוט מאבדת את העשתונות ומתאטשת! עכשיו תשאלו מה כל כך נורא? הרי זהו מצב רגיל לחלוטין כההתאטשות מגיעה במהירות! אלה שהעניין הוא שמי שמולך מקבל מכת ברד פתע פתאום בלי כל הודעה מוקדמת ובלי אפשרות להתגונן!!!!

זה יכול להיות אמך (במצב הטוב) אביך (במצב הבינוני) אחותך (במצב הגרוע ביותר) או חברתך (במצב הכי גרוע שיכול להיות) יש אופציה של מורתך אבל היא אפילו לא בסרגל הגרעון מרוב שזה גרוע זה כבר עבר את סרגל הגרעון!

עד כאן אי הנעימות, אחרי זה יש את כל הקטע של ההתנצלויות אבל אני לא יכנס לזה זה נושא לפוסט אחר, איך שאת עומדת מבוישת עם רגלים צמודות כמו ב18, ראש מכווץ כמכת פטיש העומדת לנחות על ראשך ומילים מתנצלות היוצאות משפתיים רועדות ולב מפרפר כמו דג היוצא מן המים.
מקווה שהצלחתם להזדהות איתי, רק ניסיתי להעביר את התחושות הקשות שעברו עלי…