הכניסה חינם
אנשי השועלים
צעדו ברחובות
וערמומיות פניהם כוסתה
במעטה אנושיות
אנשי הזאבים
יללו לאור ירח
ובכיים נגע לליבם
של הציידים
אנשי האריות
התעטפו ברעמתם
מלכות נסדקה בפנים
חייתית
אנשי התנינים
שתקו כל הדרך
לא חשפו שיניים
או דמעות
–
ובני האדם
שעוד נותרה בהם דעת
נטרפו על ידם
בבוקר
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
42 תגובות
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אחרי השירים שלך.
בבקשה, אל תפסיקי.
כנ"ל
מה שקורה לי בד"כ אחרי שיר שלך. זו הדרך שלי לשלם לך כגמולך.
(ובמאמר מוסגר לגמרי-אין מצב שאורגניזמית נעלמת לפני שהיא מעלה לפה לפחות חמישה שירים).
כל עוד זה תלוי בי, אשתדל לא להפסיק.
תודה.
וואו, באמת? אם כך, באמת מגיע לי.
אשתדל לא להעלם בקרוב, אבל מקווה, באמת, שאצליח להעלות כמה שירים לפניי. היו לי עוד המון תוכניות לפוסטים, אבל לא בטוחה שהן יקרו, למרבה הבאסה.
יופי. אני רגועה.
אה, ואחרי זה, יש לי אישור להעלם? ?
לא!
אני שמחה שאת מסכימה איתי שמגיע לך☺
אישור להיעלם לא יהיה לעולם, נראה לי. וגם אם יהיה, אני לא אהיה חתומה עליו.
איך ששמתי לב, יש לך הפסקה של שלושה שבועות-חודש, בערך, בין כל שיר שאת מראה לנו, ואם ככה- אז בשביל חמישה שירים נזכה בעוד חמישה חודשים עם אורגניזם!
והיי!
את לא יכולה לגרות אותי ככה, יצור חי.
ניתן לך את כל הזמן שדרוש בשביל שתממשי את כל מיני התכניות הללו, בסדר?
אאוצי.
מאד.
זה-היה-אחד-השירים-היפים-שקראתי-בחיי
בלי צל של ספק.
ככה, ג'ינג'ית?
מה יש בו שתפס כל כך?
תודה.
זו הייתה מחמאה גדולה.
אמא.זה.יפה..מאודד.
כיף לשמוע.
תודה, בובה.
אממ..
קשה לדבר אחרי שיר שכזה.
עמוק!
מילים אוהבות להיעלם.
שמתי לב לזה מזמן.
תודה.
טוב מדי.
מדי כזה, זה טוב.
תודה, ירח.
את מוכשרת מאוד.
תמשיכי
תודה.
הכל ממנו יתברך.
אפשר נמשל??
אפשר, בטח.
יש כמה נמשלים, אז אתן לך את ההכי פשוט:
יש אנשים בעולם שלנו שנראים טובים, אנושיים, מלכותיים, אבל מבפנים… הם לא כאלה. מבפנים הם חיות טרף.
בשיר נתתי דוגמא לארבע סוגים:
אנשי שועלים- תכונת השועל היא ערמומיות, לפעמים הוא מסווה אותה טוב כל כך, נראה אנושי וחומל.
אנשי זאבים- ראית פעם תמונה של זאב מילל בלילה? אני ראיתי, וזו תמונה שנגעה בי. הוא נראה מסכן כזה, חמוד ואובד. ואיך אפשר לראות ביללות או התוקפנות שבו?
אנשי האריות- אריה הוא מלך החיות. הוא מרשים. אצילי כזה. הריבצה שלו, העיניים היפות. שאגותיו מצמררות, וכשהוא טורף- המלכות שלו נעלמת. כך בעיניי, לכל הפחות. (משהו כמו דיאלידאן…)
אנשי התנינים- המושג 'דמעות תנין' די נכנס לשפה. בני אדם כבר מבינים ת השקר שבדמעות הללו, ועל כן אנשים שאני רואה אותם כתנינים, כבר לא מזילים דמעות, והם שומרים על פיהם סגור, כשהסכינים החדות שבתוכו לא נראות.
ובני אדם, שיש להם דעת בד"כ, לא שמו לב לסכנה הזו, לחיתיות הקיימת בלבם של כל מיני אנשים, ובבוקר, בזמן מואר ויפה, הם נפגעו. נטרפו- – –
(זה רק כיוון אחד של השיר, מקווה שהוא סיפק אותך ושהבנת אותו).
אגב, אם מישהי שרדה עד לפה, ורוצה לספר לי לאיפה היא לקחה את המילים שלי- אני אשמח.
וואו פשוט וואאוו כמה יפה וכמה כואב בו"ז בו זמנית
השירים שלך פשוט וואו והתוכן נכון אבל כואב ועצוב לא נותרו אנשים אנושיים בעולם?!?! (קצת קיצוני מידי חח)
יפה וכואב בו זמנית.
אחת ההגדרות של העולם.
נותרו, בטח.
נותרו הרבה, ברוך השם.
השאלה אם נשארו בני אדם חיים.
אעעע, זה כואב מדי לחשוב שלא נשארו בני
אדם חיים. בואי נקווה בכל זאת שיו שנשארו כאלה.
ותודה שנתת הסבר מפורט בנמשל , ספקת קצת הסברים לראש האיטי שלי?להבין את השיר ה—-
והיפה והמיוחד הזה לעומק. ומקווה שבהמשך יהיו לי מילים להגיב יותר נורמלי. אולי אני פשוט אשב יום אחד על כמה שירים בבת אחת ואגיב עליהם ביישוב הדעת. מאשר בנפרד שיקח הרבה יותר זמן. נ.ב- בבקשה אל תגידי לי שאני יכולה לא להגיב בכלל..
כואב לחשוב ככה, באמת.
ולמה אני כל כך פסימית?…
כנראה שנשארו, העולם בכל זאת קיים.
אקווה בשביל כל אותם החיים שימשיכו לחיות גם אחרי הבוקר.
זה רק הסבר אחד, ילדה.
ואת לא צריכה עוד מילים בכלל.
תודה, הדר.
.
נ.ב.
סוגרת את הפה בכח, באמת.
לא אגיד עכשיו.
את נדירה שאין מילים
לא יודעת אם ראיתי עוד פעם כזה דבר מהמם
מקווה שאת לא מעריצה שלי;)
מאחלת לך שתראי דברים יפים יותר.
תודה!
אוךךך
עמוקק
יפהה
כתיבה מושיתתת
וואו.
תודה, מאמית.
כמה כאב, שין.
את… ככה את מרגישה?
זה עצוב. בפרט שזה נכון לפעמים. (אבל לא לגבי כולם, באמת שלא. תשתדלי להאמין שלא. בשבילך.)
נ.ב. הכתיבה. הכתיבה. הכתיבה. אני מתמוגגת מכל תו. בבקשה תשתפי אותנו עוד מהיופי שנוזל לך מהשרוול.
כן, כואב קצת, נכון.
ככה מרגישה.
ואם זה לא היה נכון, לא הייתי כותבת.
(משתדלת להאמין. בשביל העולם, לפחות.
אבל לא דיברתי רק על האנשים שסביבי, אלא גם על חיות הטרף בתוכי, שטורפות דעתי בלילה, בבוקר).
תודה, טוהר.
אני שמחה שאת אוהבת.
הלוואי נוזל מהשרוול… אבל כן זולג אליי ממקום אחד, גבוה.
ברוך השם.
תודה.
(ממ. מה השם שלך אמור להביע?)
גאונות ולב.
שרה'לה.
תודה, ילדה.
תודה שראית לב.
אני. אני נערת גן-חיות בדיוק כזו.
תתרחקו ממני, בני אדם, כי השועליות-זאביות-ארייאות-תניניות- חתוליות, לא בשליטתי כל כך.
תתרחקו. לפני שיהיה מאוחר בשבילכם.
https://shutafotbaderech.co.il/hwo_hzlath/%d7%94%d6%b4%d7%aa%d6%b0%d7%a8%d6%b7%d7%97%d6%b2%d7%a7%d7%95%d6%bc-%d7%9e%d6%b4%d7%9e%d6%bc%d6%b6%d7%a0%d6%bc%d6%b4%d7%99-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a0%d6%b5%d7%99-%d7%94%d6%b8%d7%90%d6%b8%d7%93%d6%b8-2/
איה. נערת גן חיות, ילדת לב.
אל תגידי ככה.
אף אחד לא יתקרב לחתול ששורט מדעת, שנושך בכוונה.
ואם זה לא בשליטתך, אז אין צורך בהתרחקות.
בכל אחד שולטת חית טרף.
לפעמים כגור, לעיתים כבוגר.
נולדנו כדי לעבוד איתה. ויש לנו סיכוי לזה.
אם לא, היא לא הייתה בנו.
וואו שין
הכתיבה שלך מהממתת
אהבתי
??
ואינלי עוד מה להוסיף
מקווה שרגשותי עברו בכמה מילים אלו…?
תודה, שניצל-לא-בריא.
ברוך השם.
ואין עוד שום דבר שצריך להוסיף.
אמרת הכל.
הרגשתי.
??
?
איך פספסתי אותו איך?!
שין, אחד המיוחדים שלך, אין מה לומר.
התוכן, המסר- והכתיבה הזו שלך שחודרת עמוק עמוק. אבאלה.
לא פספסת. הנה, את כאן. רק קצת קצת מאוחר…
וואו, תודה, בת מוזרה.
ברוך השם.
תודה שהסכמת לה לחדור. עמוק עמוק.