שלמה (סוג״ש)

אבל לא מושלמת
את מנסה להגן על עצמך.
ואת מצליחה.
לפעמים את מרגישה פיספוס,
לפעמים את מרגישה השלמה.
יש זמן שבו את רוצה לכבוש את היקום.
יש זמן שבו את רוצה לטפס על הרים.
ולא לעשות כלום.
את כל כך מדהימה.
יש בך יכולות.
עמקים.
שלל אוצרות ותאים.
כל פעם את מתאימה את עצמך לסיטואציה.
פעם בתור מאזינה.
ואחרת משתפכת.
פעם בתור קוץ בנעל.
ואחרת בתור מושיעת העולם.
כתף תומכת לבכות.
להביע תסכול.
ולנשום.
ובכל מקרה,
גם כשאת לא שמה לב.
תמיד יורד טל בלילה.
למרות שלא תמיד את רואה רטוב.
ה׳ מחיה אותך תמיד.
ואם את לא מרגישה את זה בפנים.
תתני לאלוקים להחיות אותך,
יותר מתמיד.
תשעני על ה׳.
תמיד שם.
תמיד תאמיני.
כי לעולם יש לך במה.
תמיד תחזיקי,
כי את חזקה.
וכשאת נשברת.
תמיד תיזכרי,
שמותר לך להסתכל מבעד לשברים.
להתבונן בסדקים שנוצרו.
לראות אם אפשר להדביק אותם.
ואם קשה לך, מרגישה שאת לא יכולה.
אז לא.
את לא חייבת.
את יכולה גם לבכות על הבית שנהרס.
על חלום שנגנז.
על שינוי שלא יתרחש.
זה באמת באמת ב-ס-ד-ר.
ואני מתרגשת עכשיו.
מאוד.
הרבה מחשבות יש בי.
לפעמים אני לא יודעת מה לעשות עם כל כך הרבה מחשבות.
תתני להם פשוט. אההההה.