אין כמו האמת
שירי שלי,
את כבר ישנה. אני יודעת.. הרגשתי צורך לבדוק את זה הלילה, אחרי שדיברנו. שאת מכוסה. שטוב לך. שהמזגן לא קירר לך מדי את החדר. אני יודעת שאני מגוננת, אולי מדי.. אבל הערב זה היה בלתי נשלט. את בטוח תביני אותי.. הרגשתי צורך לעטוף אותך. לראות את קצב נשימתך הרגוע. את עינייך העצומות שהריסים המכסות אותן כבר הספיקו להתייבש.
אני יושבת בסלון, האור מעומעם מעט ואני מתעלמת מהשעה המאוחרת ומהעובדה שהעבודה שלי מחר מתחילה באותה השעה ולא מתחשבת בשעות השינה שלי.. אני גם מתעלמת מהעובדה שאת לא תקראי את המכתבים הללו. אז אני מרשה לעצמי לכתוב סתם.. לעצמי. לך. זה עוזר לי. עוזר לי לסדר את המחשבות. הרגשות.
התרגלתי שהכל זורם לך כל כך בקלות. היית ילדה כל כך נוחה.. עקשנית מעט. טוב, אולי יותר ממעט. אבל בזה את בדיוק דומה לי. אין לי למי לבוא בתלונות. היית תמיד במרכז העניינים. מצחיקה את כולן, מנהיגה את כל חברותייך ללכת אחרייך באש ובמים. בעיקר באש.. 🙂 בלימודים היה לך טוב. הצלחת להשיג ציונים טובים בלי להשקיע את כל כולך. בצורה שפויה שכזו. הייתה תקופה קצרה שקינאתי בך על היכולת הזו; לזכור מה חשוב בחיים הללו.. מה שאני בגילך לא הצלחתי לעשות. הייתי כזו היסטרית, רדפתי אחרי הציונים.. ואת באת והראית לי מקום מתוקן. בריא כל כך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
הבלוג הכי יפה באתר עד היום!
בדיוקקק
מסכימה!
וואי ממש!! ממש ממש נהנת ליקרוא! וכן! גם מיזדהה
אוף אני כלכך התחברתי אליכןןןן
לגמרייי זה פשוט מהמהםםם!!!!
את אמא מהממתת!!
וכתבת מושלםם!!
מהמםםם
כיף לשמוע צד של אימא:)
כיף לשירי שיש לה אימא כזו!
מעריכה אותך על הביטחון