רק אתה אוהב אותי

אבא רק אתה אוהב אותי, לא אף אחד אחר
אני בוכה כבר יותר משעתיים, אין לי כח לוותר
רק אתה שומע, רק אתה מקשיב
מנגב לי את הדמעות
ומעניק לי שוב למחרת עוד קצת כוחות לחיות

ההורים שלי אמרו לי שהם אוהבים אותי
אני בכיתי בפרצוף, לא, אתם לא אוהבים
אתם לא מבינים שיש כאן נפש שבוכה
כל יום, כ-ל ה-י-ו-ם מתחת לשמכה.

כבר שלושה חודשים שלמים שאני שבורה
אין לי אמא שאוהבת
אין לי בית במגירה.
כל העולם נגדי, כולם צורחים, כולם תוקפים
לא מבינים שאותי בשקט הם אוכלים.
כי אותי הם בחיים לא מבינים.

כל השבת האחרונה הייתה מלאה פגיעות
שתקתי אלף פעמים, אבל מלאה כוויות
מסבתא, שהעניקה לי הכל
אבל לא נתנה לי כלום
ואח"כ אמורים להיפרד
אבל קשה לי לחבק את מי שבלב שלי משחק.
אני סולחת, אבל עדיין זה צורב.

העיניים שלי שוב פעם ורודות,
כבר עברו את השלב של האדומות,
הן בוהקות, צועקות
שהגאולה תבוא
הנשמה שלי צורחת, היא סובלת כל רגע בגלות הזאת, לא אתפשר בשום תרופה,
בשום תנחומים
רק אבא בבקשה, גאולת עולמים!

והמורה מתי תביני שאני לא סתם לא מגיעה?
שאני עוברת גלות כל לילה במיטה?
שאיש בעולם לא מבין אותי, חוץ ממך,
אבא, כי אין לי למי לבכות אם לא לך

ועכשיו אני יושבת עם כוס תה רותחת
אחרי כאבי ראש וכאבי בטן וכאבי עיניים
שנוצרו מגעגועים
מליון טישויים שזרוקים על הרצפה
וגרון יבש כמו במדבר וקול חנוק, קול מוכר.
מיליון דמעות של מכות מכסלו עד חנוכת
בית המקדש, עוברים עליי ימים קשים כל כך.

אבא בבקשה, אתה נתת לי נשמה
בבקשה אותי תשמע
כי אין לי אבא אחר חוץ ממך,
אין לנפשי מרוגע אחר חוץ מאהבתך.
יש לי בעולם הזה רק אותך.