אז הי:)
אני ילדה נחמדה בת 15 וחצי ורציתי לשתף אתכן במשהו שאף אחד לא יודע עלי והחלטתי שאני חייבת לפרוק אז בחרתי לכתוב פה כי זה אנונימי.
המשפחה שלי מאוד חסידית, סגורה, מאוד שמורה, ההורים שלי מאוד מקפידים שלא נסתובב במקומות פחות צנועים (עד השנה לא הייתי בקניון!) לא מסכימים לצאת עם חברות ועוד הרבה דברים שמציקים לי מאוד. כמובן שאין לנו אינטרנט בבית (להורים שלי יש סמארטפון אבל זה לא מגיע לילדים בשום אופן)
בסוף כיתה ח' הרגשתי שאני חייבת לדעת ולראות מה זה אינטרנט, הדבר שכולם להוטים עליו היום, אז קניתי סמארטפון. והסמארטפון היה בלי חסימה וראיתי הרבה דברים, שמעתי הרבה דברים ועשיתי דברים שפשוט הזיקו לי לנפש והביאו אותי לנפילה רוחנית מאודד מאודדד. הייתי ממשש מתוסכלת, לא ידעתי מה לעשות ולא יכולתי לשתף אף אחד כי פחדתי שאחרים ידעו מזה.
בכיתה שלי ובכללי מכירים אותי כבת חסידית, שמגיעה ממשפחה טובה אז כמובן שבחיצוניות לא שיניתי שום דבר כי ההורים שלי מאוד כועסים על כל בעיה בצניעות אפילו הכי קטנה. וזה ממש מתסכל כי מצד אחד אני נראית הכי חסידית וטובה שיש ומצד שני אני לא מחוברת לכלום, אני עושה שטויות מזעזעות, לא שומרת כמו פעם וכו'
והכי קשה שאני לא יכולה לשתף אף אחד!
זה מאוד מאוד מאוד קשה לחיות עם כזו הרגשה, אני לא מוצאת את עצמי בשום מקום, לא כיף לי במקום שבו אני נמצאת ואני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אשמח ממש לעזרה.
תודה אחיות💓
תגובת המערכת:
יקרה, את בטח מרגישה לכודה בתוך המצב הזה. אבל דעי שיש לך דרך להתמודד ואת לא צריכה להישאר כך.
נכון, זה מפחיד לשתף, אבל את צריכה לקבל כח ממישהי אחרת, ואת גם צריכה לקבל תשובות לכל המידע הזה שנחשפת אליו בבת אחת.
אם את חוששת לשתף את ההורים, תנסי לפתוח את הראש לדמויות שיש סביבך ולחשוב מי מהן יכולה להיות זו שתוכלי לשתף בסודך והיא נראית לך מספיק אחראית ושקולה שתעזור לך לחשוב ביחד איך לא להמשיך את המצב הזה שבו את נראית משהו אחד ועושה דברים אחרים. מישהי שתוכל לתת לך כח לשתף את ההורים, לבקש תשובות לשאלות שיש בך, ולא לאבד את מי שאת באמת מתחת למסיכות שכרגע יש עליך.
אל תדאגי, רבים וטובים נפלו ואח"כ קמו ב"ה. וגם את תמצאי את הכוחות שבך להתמודד.
עקבי אחרי התגובות, אני בטוחה שיתנו לך פה הרבה כח!
חני
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
בהצלחה יקרה, את באמת מתמודדת עם משו ענק, וחייבת לשתף מישו קרוב יותר מהמציאות ולא רק כאן באתר…
בטוחה שיהיו לך כאן תגובות טובות מהבנות האלופות שכאן…
חודש טוב ושבוע טוב, מאחלת לך רק טוב, נגעת לי ללב, אחזור לקרוא כאן את התגובות…
הכותרת מעודדת אותי, זה שאת רוצה להרגיש מחוברת מראה שאת בכיוון, בהצלחה מהממת אחת
חבל שא"א לשלוח לך חיבוק או כוח דרך המסך… זה יש רק במציאות
וואו, מהממת שאת. האמת שאני ממש מזדהה. אפשר לומר שיצאתי מזה חלקית, אבל לא לגמרי. בהתחלה נורא נורא פחדתי לשתף את ההורים שלי. ידעתי שהם ממש לא יאהבו את זה. פשוט ניסיתי לצאת מזה לבד בעצמי, אבל זה לא ממש הלך לי. כל פעם כשהחלטתי שזהו, היום אני לא נוגעת בזה, זה רק החמיר והתדרדר. אני התדרדרתי.
בקיצור, יום אחד קלטתי שפשוט כמה שעות טובות אני מבזבזת על איזה סמארטפון ודברים לא הכי מתאימים. תמיד בזמן הזה הייתי יושבת וקוראת או יוצאת עם חברות.
יום אחד פשוט דיברתי עם אמא שלי על איזה נושא, וזה איכשהו גלש לנושא הטלפונים וכו…ואז פשוט החלטתי לא לחשוב פעמיים ו"לקפוץ למים".
סיפרתי לה.
אמנם לא ממש הכל, לא סיפרתי לה מה ראיתי ומה בדיוק עשיתי.
רק שיש לי סמארטפון ואני לא משתמשת בו הכי לטובה.
ואז ממש התפלאתי, אמא שלי פשוט חיבקה אותי.
לא הכרתי אותה. היא נהייתה אמא אחרת.
היא ישבה איתי ודיברה איתי, היא אמרה שאני כבר גדולה ויש לי רצונות משלי אבל צריך תמיד לדעת לשים גבולות..
בקיצור כל הנושא הזה.
אפשר לומר שזה קצת קצת עזר לי. מה שבטוח ירדה לי אבן ענקית מהלב. שיתפתי את אמא שלי במצב שלי.
תקשיבי, נראה לי שאיך שאמא שלי הגיבה זה הכי השפיע עליי. היא לא כעסה ולא התרגזה, רק חיבקה ודיברה איתי יפה.
אני לא יכולה להגיד לך "לכי תשתפי", כי זה באמת קשה. פשוט תמצאי זמן שאת רק עם אמא שלך, ותוך כדי שיחה פשוט תגידי את זה. בלי לחשוב פעמיים. את לא חייבת לשתף דווקא את אמא שלך, אולי מישהו אחר שאת סומכת עליו. העיקר שתשתפי מישהו, שתפרקי. אני בטוחה שהמישהו הזה ממש ישמח לעזור לך…
וואו, פתאום אני שמה לב כמה כתבתי… תסלחו לי מראש:)
בהצלחה מהממתת ❤
היי לך בת 15
רציתי לשתף אותך בניסיון שלי
ואני מקווה שזה עדיין תקף ויעזור לך
לי גם היה אינטרנט ללא חסימה רצינית ובהתחלה הרגשתי שיש לי את כל העולם במכשיר אחד
כל מה שאני רוצה במיידית בלי סיבוכים זה היה נשמע פנטסתי
אבל פתאום הרגשתי שאני משתנה
משתנה באישיות,משתנה ברוחניות
המראות שראיתי עשו לי רע
לא ההיתי מרוכזת בחיים
החשיבה תמיד ברחה לי. ולא למקומות טובים…
אני תמיד אמרתי: לי לא יקרה כלום ,
אני ישאר צדיקה, ואין שאום בעיה להיות עם אינטרנט וכול הדברים האלה…
אבל בתכלס .בינינו
.אין מישהוא שלא יקרה לו כלום
למה? כי אפשר להיות גם וגם
אי אפשר גם להיות במקום כל כך טמא
וגם להתפלל אחר כך
אי אפשר לחיות באינטרנט ולהישאר כשר
זה פשוט לא עובד
ואני אומרת לך את זה מהניסיון שלי
הרגשתי צבואה כלפי הבורא
הרגשתי שאני חיה בשני עולמות שסוטרים אחד את השני
והם באמת סוטרים
כשתביני שבאינטרנט נמצאים אנשים במקום הכי שפל שיש. בלי טיפה של רוחניות
רחוקים מדרך עם תורה וחוקים
חיים חיים של הפקרות .הוללות
עולם שבו הכל מותר
את פשוט לא תרצי את זה
זה ידחה אותך !
אני הבנתי את זה ורציתי להתקדם למקום נקי יותר ולא רק מבחינה רוחנית
וברוך השם יש לי חסימה
וזה הדבר הכי טוב שקרה לי
אני משוחררת .
היי ילדה.
את מתמודדת עם דבר ענק
ובהרגשה שלך הוא יותר חמור וקשה ממה שהוא באמת
כי שלא משתפים הסוד תופח ומקבל מימד ענק ונורא את יכולה להרגיש שעברת על כול עברה אפשרית והכול אצלך שבור והרוס מהיסוד.
אבל מותק, זה בכלל בכלל לא נכון.אז קודם כול תני לסוד שלך ממד אחר.
יש לי שאלה(ות) אלייך
את רוצה להתלבש בצניעות?
כשאת מדמיינת את הבעל שלך\ הילדים איך זה נראה?
את אוהבת את ה'? הוא יקר לך?
אין לי מושג מה התשובות שלך אבל אני מקווה שהתשובות גרמו לך להבין שזה בסדר שנחשפת זה לא הרס לגמרי את האישיות שלך
אישיות זה משהו שאת בעצמך בונה ההורים הם הרקע, הם לא את.
והשאלה היא האם כשאת מוציאה אותם מהתמונה כול השאיפה שלך היא לפרוץ הכול?
בהצלחה לך, את יכולה לעבור את זה.
שלום לך יקרה ואהובה!
קראתי בכאב רב את הפוסט שלך.
דבר ראשון, רציתי לומר לך שאת פשוט גיבורה!!
בתור התחלה, הייתי רוצה להסביר לך את המצב: גדלת בבית שמור מאוד שלא איפשר לך לעשות הרבה דברים והרגשת חנוקה.
אני בטוחה במיליון אחוז שכל המטרה של ההורים שלך הייתה לשמור עליך. בדור שלנו, כשהכול פרוץ ופתוח וגס ונגיש בצורה מפחידה, המשימה הקדושה של להיות הורים מקבלת מימד נוסף של התמודדות, וכל הורה צריך לעשות מאמץ כבד ולהשקיע את כל התפילות כדי שהילדים שלו לא יפלו ברשת של הרחוב.
גבולות הם דבר שטוב לנו, ממש כמו שתעלי לגג של בניין גבוה ותפחדי מאוד אם לא יהיה שם מעקה שימנע ממך ליפול. הגבולות שומרים עלינו, וגם אם זה לא מרגיש ככה, בתת המודע הם גם מאוד מרגיעים אותנו.
את רצית לבדוק מה כל הרעש סביב האינטרנט, וזה הכי מובן שיש!!! היית מסוקרנת כי כל הזמן הוא היה נתון תחת וטו והיה בגדר בלתי מושג. כל דבר שהוא אסור הוא אוטומטית מסקרן.
הצצת ונפגעת, כי כל מה שהתורה אסרה, יש לזה סיבה מוצדקת.
כתבת שפחדת לשתף. אין לך ממה להתבייש, מתוקה שלי, כולנו נפלנו במשהו, מי יותר ומי פחות, זו העבודה שלנו בעולם הזה, והיצר הרע לא פראייר בכלל, הוא מאש ואנחנו מבשר! לפי הטבע אין לנו סיכוי מולו!! זה רק ה' שמרחם ועוזר.
אני רוצה שתראי את הדברים הטובים שבך: נשארת צנועה!! אשרייך!!
את רוצה לתקן!! כל הכבוד לך!!
כשנופלים, היצר הרע רוצה לגמור את העבודה ונותן לנו לראות רק את הרע שבנו, ומשכנע אותנו שאנחנו רשעות גמורות שאין לנו תקנה. זה לא נכון!!
ולעניינו, ביקשת עזרה.
הדבר החשוב ביותר לעשות כצעד ראשון הוא להפסיק עם האינטרנט. זו התמכרות לכל דבר, וזה מאוד מסוכן. שימי את העבר מאחורייך ותתחילי נקי מחדש.
אני בטוחה שזה לא הולך להיות קל, אבל זה לחלוטין משתלם.
כמה טיפים: תמלאי את הזמן בקריאה טובה, או לחילופין, בסרטים עם תוכן חרדי, תצאי עם חברות, תקני לך חוברת צביעה או ערכת יצירה שתעשי עם שירים.
השלב הבא הוא הוא לחזור בתשובה. בקשי מה' סליחה, תספרי לו שלא עשית שום דבר במטרה להכעיס אותו, חלילה, אלא רק כי היצר הרע הפיל אותך. הוא אבא שלך והוא אוהב אותך ויסלח לך ברחמים. אל תתני ליצר הרע להגיד לך שום דבר אחר!! (והוא ינסה, תאמיני לי…)
והדבר הכי חשוב: אל תיבהלי אם תפלי שוב. זה תהליך ארוך ולא פשוט. זכרי: שבע ייפול צדיק, וקם.
ועוד הערת אגב, זה שנפלת לא הופך אותך לפחות טובה מכל השאר, להפך, "כל הגדול מחברו – יצרו גדול ממנו." יש לך נשמה גבוהה וחשובה, ודווקא לכן היצר הרע מנסה להפיל אותך, אל תתני לו לנצח! את חזקה ממנו!
וכן, כדאי להתייעץ, תמיד כדאי.
מאחלת לך המון הצלחה, ושולחת לך חיבוקים מרחוק!😘😘😘😘😘😘😘😘😘
(סורי אם חפרתי…)
חפרתתת?
הכי לא….
וואהווו, איזו תגובה
צריכה מסגרת של זהב,
וואהווו, כמה שאת צודקת!
אני בהלם שיש כאן בעולם כאלו בנות…
ולגבי האינטרנט, סליחה על השאלה…
אבל את בעצמך עליו עכשיו, לא?
"כל מה שהתורה אסרה, יש לזה סיבה מוצדקת"- לא ידוע לי שהתורה אסרה שימוש באינטרנט???🤨
ייתכן שהתכוונת למשהו אחר???🤔
אני כל כך מבינה אותך!
יותר מידי…
אני גם לא אוהבת כל כך את הדרך של ההורים שלי ועשיתי המון שטויות…
בסוף את תתחברי, אולי דווקא בגלל ההורים שלך קשה לך כל כך להתחבר וגם לי זה היה ככה… יום אחד זה פשוט בא, פתאום הלב נפתח ולא יודעתת
האמת שהתחלתי להתעסק עם תחום שאני מאוד מאוד אוהבת וזה הרים אותי משם קצת…
בהצלחה נשמה!
אוייש,
בהצלחה!
היי יקרה,
הרגשתי את הבלבול שלך, את ההרגשה של הפסיחה על שני הסעיפים, את התסכול והזהות שהסתבכה..
הייתי חייבת להעלות כאן את היום יום של היום. התגובה תצא אולי מאד ארוכה אבל ההשגחה הפרטית פה אלוקית מידיי:
"זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי" [כשתזרוק מקל לאויר, הוא יפול תמיד ארצה "על עיקרו" – למקורו]. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה אצלם אותו ה"עיקריה", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים ה'עיקריה' מכוסה ונעלם בכמה לבושים. וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסויים ולקבוע לו זמני לימוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים"
המילים של הרבי חזקות מכל תגובה..
הנשמה שלך נמשכת למקור שלה, הכותרת של הפוסט צועקת את זה. (ויש פה גם טיפים איך להוציא את זה מההעלם)
מהפוסט הזה נשמע שיש לך תעוזה, אומץ וכח רצון. אם תרצי לדעת מה זה אינטרנט, את תבזבזי כסף, תעשי שמיניות באוויר שלא יגלו אתזה, ותראי לעצמך שזה אפשרי..
קחי את הכח העצום הזה ותנתבי אותו לצד הקדושה, כי באמת יש בך עוצמות!
ואל תבהלי מאיך שאת עכשיו, החוסר חיבור הזה הוא רגעי, המח מסומם מכל הסרטים והשטויות ונאטם להכל, זה לא את באמת!
טבעי שתרצי לקחת כמה פסיעות מהמשפחה שלך, לבדוק דברים אחרים. ויכול להיות שבתור אמא תגבילי פחות את הילדים שלך ותנהיגי את הבית בדרך אחרת. טבעי שיהיו לך השגות על שיטות החינוך של ההורים, אל תתפעלי מזה, זה צעד חשוב בתהליך ההתבגרות שלך.
קחי את התקופה הזו כאבן דרך של חיפוש והגעה למקום האמיתי מתוך בחירה. ואני סומכת עליך שתבחרי בטוב;)
את לא לבד בסיפור, יש הרבה בנות שמתמודדות ומסתירות בדיוק כמוך.
תנסי לשתף, לתת למישהי לעזור לך לצאת מזה, או אם את מצליחה לשים את הגבולות לעצמך וצעד צעד להשיל עוד קליפה זה מעולה.
בהצלחה גדולה! ה' והרבי גאים בכל מאמץ קטן שלך, וגם אני;)
יש לך כח♡