איך???
רעבע, אני לא יודעת אם אני אוהבת אותך.
אבל אני יודעת שמאוד מאוד בא לי להגיד את זה.
להסתכל על תמונה של הרעבע שלי, ולהרגיש את אהבתי, את געגועי.
רוצה לראות את דיוקנך, ולחוש, איך אין לי דרך אחרת לבטא רגשותי הגואים כי אם בדרך של חיבה. אמירת מילים חמות, נשיקה לתמונה, וכד'.
אבל.
זה לא קורה.
קשה לי מידי, רעבע, אתה מבין?
קשה לי לאהוב אותך.
איך זה יכול להיות?!
את אבא שלי, אתה רעבע שלי.
את מחבר אותי עם אבי מלכי, הקדוש ברוך הוא!
בוודאי שאוהב אותך..!
אז זהו, שלא. שום דבר לא וודאי.
"כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם" האמנם?
אז זה אומר שאתה לא אוהב אותי
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
אאוץ'… זה כואבבבב!!!!! מזדהה בכל ליבי!!
מה באמת רעבע?? אם אני לא מרגישה אהבה, אז זה אומר שגם אתה לא אוהב אותי??? לאאאאאא!!! אוףףף..
אני רוצה לאהוב אותך רעבעעעעע!!!
אוי מתווקה, תאמיני לי שאני מבינה אותך ברמוות
אפעם לא היה לנו קשר כלשהו איתו לא היינו בסוון סוונטי עם הרבע התוועדויות וכו'
וכן זה קשה…
אויש את כזאת חמודהה!!!
הלוואי עלי התמימות שלך!
אני תמימה? חבל לך לאחל לעצמך משהו לא נכון… לא יודעת איך אני מצטיירת בעינייך, אבל אני מניחה שדברים רבים מדי שראיתי\ קראתי\ שמעתי הצליחו להרוס את האזור התמים שהיה בי… :\
לא, זה אומר שקשה לך הרגיש את זה
וואו כיווצת לי את הלב!
הרבי אוהב אותנו תמיד! הוא צדיק ואי אפשר להשוות אותו אלינו.
אנחנו המבולבלים והמתמודדים. הוא צדיק אמיתי. תמיד אוהב אותך.
אמממה? לא תמיד מרגישים בגלוי הכל ורואים בגלוי הכל. ועל זה אנחנו מתפללות ומבקשות לראות הכל בטוב מתחת לעשרה טפחים! כי עולם מלשון העלם וכו'… מסתיר על האמת.
ובדור שלנו רק לפני הפלורוסנט… הכי חשוך. כל הכבוד לנו על מה שאנחנו, באמת.
חיבוק.
יאה פנקס את עושה לי רע בלב בגלל הפוסט הזה!!!!?
תמיד חשבתי שדבר כזה אני בחיים לא יגיד או יכתוב גם אם זה מה שאני חושבת אבל עכשיו אז כן כותבת- רבע רוצה להרגיש אותך גם כן פנקס אני איתךךךך
וואוו את נשמהה
אבל אני לא חשבת שאין לרעבע אהבה אלייך, היא פשוט אצלך לא בגלוי..
כמו אהבה שיש לנו להקבה, שהיא יכולה להיות מוסתרת, לדעתי ככה גם האהבה לרעבע…
"כמים הפנים לפנים כך לב האדם אל האדם…"
המשל לא מסתדר כ"כ כי הרבי הוא לא אדם כמוני וכמוך.. הרבי נקרא 'איש אלוקים – חציו ומטה אדם חציו ומעלה אלוקים'..
אז א'. וודאי שהוא אוהב אותך
ב'.זה שלעת עתה ההרגש הזה לא בגלוי אצלך (שזה טבעי ונורמאלי לגמרי)אין זה אומר שהוא לא אוהב אותך ח"ו
אגב, כל פעם שאת נזכרת בהקב"ה רגשותייך גואים ואת מרגישה שאין לך איך לבטא אותם? האם שאת קוראת חומש ונזכרת שהקב"ה כתב את זה את מתרגשת…?
את האמת שאני לא כך תמיד.. וזו עבודה לאהוב את הקב"ה!!
אז גם עם הקב"ה (וגם עם הרבי) אהבה לא באה ככה בקלות וצריך לעבוד על זה ואין זה אומר שהם לא אוהבי אותך!!!
בהצלחה לכולנו, ושתדעי שאת חמודה 🙂
(חכי אני רק מזהירה אותך שתיכף תהיה פה את תגובה הזאת שלא כותבים רעבע, כותבים רבי וקרי רעבע?)
חח האמת שחיכיתי לה, וכמעט כתבתי אותה בעצמי 😉 אני אוהבת לכתוב רעבע, למרות שזה לא תקני. אבל לפעמים, קשה לי לראות את זה בעיניים. נגיד היום… כשעלה הפוט, לא הצלחתי להבין למה הייתי חייבת לכתוב כל כך הרבה שגיאות בפוסט אחד?!
חח, החוסר עקביות שלי הורסס
וואי פנקסוש,זה כל כך כואב?
שאת לא מצליחה להרגיש את האהבה לרבי!!!
אבל קודם כל מה שבטוח שהמשפט של
"כמים הפנים…"לא מתאים לפה בכלל!!!
משתי סיבות-
1.-הרבי הוא יחיד בדורו-נשיא הדור,
הוא לא אדם רגיל!!!ולכן המשפט לא נוגע אליו,
כל המהות של הרבי היא להיות בשביל העם,
ולקשר את העם להקב"ה,שהתפקיד העיקרי
של הרבי הוא להיות בשביל העם ובכך ולקרב
את תכלית הבריאה -הגאולה,זה ברור שהרבי אוהב
כל יהודי ויהודי!!!אין דוגמא יותר גדולה לאדם שאהב כל אחד באשר הוא,ואפילו הראה אהבה לאדם שהוא בדעות מנוגדות לחלוטין ממנו ,הרבי אוהב כל יהודי אהבה עצומה שאי אפשר לתאר!!!אם הקב"ה אוהב את כל עמ"י,וגם את אלו ש'מורדים'
ולא 'מאמינים בה" בחר את הרעבע להיות ממוצע מחבר זה ההוכחה הכי טובה שהרבי אוהב כל יהודי!!
אז ברור שרעבע אוהב אותך:)אין לי ספק קטנטן בכך?
ויש סיפור שקשור לזה קצת:
בחור חב"די אחד רצה ללכת ללמוד באוניברסיטה,
והוא ידע שזה לא כל כך מקובל ולא הרצון של הרעבע,
הוא אמר לרבי שהוא רוצה ללכת לאוניברסיטה,
ובגלל שזה לא כזה מתאים אז בתקופה הזאת הוא לא יהיה 'חסיד' של הרעבע,יתנתק מחב"ד ,ואחרי שהוא יסיים את הלימודים אז הוא יחזור להיות 'חסיד',הרעבע ענה לו: שחסיד קשור לרבי
בקשר שלא ניתן לניתוק גם אם ירצה וגם אם לא,
זה לא המילים המדויקות,אבל התוכן!!
בטח את שואלת את עצמך איך זה קשור לפה?
אז לדעתי זה מראה ככה גם לגבי האהבה של הרעבע,
לכאורה מצד החסיד אם הוא הולך למשהו שלא בדיוק
רצונו של הרבי אז הוא 'כבר לא שייך',אז זה לא נכון!!!
מצד הרבי ,חסיד נשאר חסיד!!!אז אולי זה קשר חד צדדי
שהחסיד לא מרגיש את זה,אבל בתכל'ס זה גם קשר דו צדדי,
אם הרבי מחשיב אותו כחסיד אז בטוח שזה פועל עליו
בפנימיות שהוא ירגיש שהוא חסיד וגם בסוף יתנהג כמו חסיד,
ככה גם האהבה!יכולה להיות אהבה חד צדדית הרבה פעמים,
אז אולי זה ככה במקרה שלך,כי הרבי בטוח אוהב אותך
אהובה עצומה בגלל שאת יהודיה,ובטח שהאהבה עוד יותר
גדולה שאת חסידה של הרבי,ולא סתם חסידה,
אלא חסידה שבחרה בזה על דעת עצמה:)
ואם את לא רגישה אהבה זה לא אומר שהרבי לא אוהב אותך ח"ו,
אבל אני מאמינה שזאת אהבה דו צדדית:)
אני בטוחה שבפנימיות האמיתית שלך את אוהבת את הרבי!!!
אין לי ספק בזה!!!בשכל את חושבת ככה !!
את רק צריכה קצת להתאמץ ולעבוד על עצמך,
כדי שזה יבוא לידי הרגש,ולראות מה המחסום שמפריע לך להרגיש את האהבה ולפרוץ אותו, עם עבודה אמיתית ודביקות
במטרה!אני בטוחה שתצליחי!!!
מחכה לשמוע ממך בשורות טובות בעניין?
אוהבת מלא???הצלחות חסידה !!!!!
שליחה!! התגעגעתי לתשובות הארוכות והחמודות שלך! לאן נעלמת?
חחח תודה נשמה?
כיף לשמוע?
גם אני התגעגעתי לזמן,
שהייתי מפנה לכתוב את התגובות הארוכות שלי?
מה שכרגע לא קורה כמו שאת רואה?
נעלמתי כי לאחרונה הייתי די עסוקה ב"ה,
ועכשיו יש גם לימודים:)
אבל מקווה בעז"ה ממש בקרוב כן למצוא
את הזמן להגיב יותר:)
צריך ליצור חוברת מוציביה מהתגובות הממיסות שלך. את מעלה לי חיוך על הפנים. מקווה להגיע למצב האלוף הזה של אהבה לרבי. תודה נשמה :*
מוטיבציה*
די פנקוס איזה כיף לשמוע?
שהתגובות שלי נותנות לך!!!
ולא סתם נכתבות מגילות ארוכות
בלי להועיל בכלום?
יש לי ספקות בקשר לממיסות?אבל שיהיה.
זה הדדי?כתבתי לך שכל תגובה שלך כמעט נוגעת בי ומעלה לי חיוך על הפנים?
בשמחה:)מחכה לשמוע בקרוב שאת מגיעה למצב הזה!!!אל תתייאשי!! את תצליחי בעז"ה,
עם רצון אמיתי בטוחה שתצליחי:)
קודם כל את מתוקה והשאלה שלך עוד יותר מראה שאת קשורה לרבי.
זה שאת לא מרגישה זה לא אומר כלום!
הרבי תמיד אוהב אותך וח"ו להיפך!
זה שאת רוצה להרגיש זה כבר המון!
תמשיכי לרצות ובעז"ה גם תצליחי.
הרבי בעצמו אומר שגם אם מרגישים וגם לא זה לא משנה, העיקר לפעול.
מה את חושבת שתמיד אני מרגישה? שכולנו מרגישות?
לא. ממש בקושי.
אבל אני יודעת גם שאם נורא רוצים להרגיש אז קורה ההיפך…
רגש זה דבר שבא, אי אפשר להכתיב אותו או להכריח אותו.
לכן אל תכעסי על עצמך אם את לא מרגישה.
כי אם את רוצה להרגיש זה המון!!!
את כמוני בעצם..
אני חושבת שמה שמעורר זה ללמוד מכתבים של הרבי. לצפות בוידאו. לראות איך הרבי מתייחס לאנשים,לילדים, לקרוא סיפורים עליו.
זה מעורר את הרגש.
ולסיום רציתי להגיד לך:
את בסדר גמור ואת נורמלית!!! לא חייבים להרגיש. ברגע שתרפי מהתחושה הזאת של "אני חייבת להרגיש", הרגש יוכל להיכנס…
מאמינה שמילים של הרבי יוכלו לעודד אותך…
". ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שפסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד ("עס איז ניטאָ קיין פאַרפאַלן"), יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו "לכם", שהי' ברצונו, אעפ"כ יכולים לתקן.
פתגם זה מהוה גם לימוד והוראה בנוגע להתקשרות לרבי:
ישנם כאלה שאף פעם לא היו אצל הרבי. ישנם גם כאלה שבפועל ממש ראו את הרבי, ולא רק פעם אחת אלא פעמים רבות, אבל לא נפעל אצלם דבר, כך, שלאמיתו של דבר לא היו אצל הרבי אף פעם, "זיי האָבן ניט דערהערט", ורק נדמה להם שראו את הרבי.
וכיון שכן, יכולים לחשוב שעכשיו כבר אבוד.
על זה באה ההוראה מפסח שני – שגם אלה שלא הקריבו פסח ראשון, ואפילו אם הסיבה לכך היא באשמתם ("לכם"), יכולים לתקן את העבר ע"י הקרבת פסח שני, ועד"ז בנדו"ד, שגם אלה שעד עתה לא היתה אצלם הכרה והרגשה כו' יכולים מכאן ולהבא להכיר ולהרגיש ("דערהערן"), ועי"ז לתקן גם את העבר.
וטעם הדבר – כאמור – שהרבי אינו מבודד וחסידים אינם מבודדים, ומצד הכח של הרבי שנמצא אצל החסידים, יכולים גם עתה להכיר ולהרגיש, ואפילו אם עד עתה לא הכירו והרגישו.
ח. ומהעצות לזה – ציור פניו של הרבי:
כל מי שהי' אצל הרבי ביחידות – יצייר לעצמו את פני הרבי כפי שנכנס אליו ביחידות. ואלה שלא ראו את הרבי, יציירו לעצמם את פני הרבי באמצעות תמונה.
ציור19 פני הרבי הוא ע"ד ובדוגמת ראיית פניו, שיש בזה עילוי לגבי לימוד תורתו, בדוגמת מעלת הראי' לגבי שמיעה.
וההתבוננות בציור פני הרבי תעורר אותם לבוא להכרה והרגשה ("דערהערן"), גם אם עד עתה לא היתה אצלם הכרה והרגשה.
ט. לכאורה יש מקום לתמיהה: איך יתכן שבעבר, כשהי' ביחידות וכו', לא היתה הכרה והרגשה, ודוקא עתה תהי' הכרה והרגשה?!
והמענה לזה – שמצינו דוגמתו במארז"ל "לא קאי איניש אדעתי' דרבי' עד ארבעין שנין", שמזה מובן, שלאחרי ארבעים שנה "קאי אדעתי' דרבי'":
אין הכוונה שעכשיו, לאחרי ארבעים שנה, צריך לראות את רבו ולשמוע ממנו דברי תורה, ואז יעמוד על דעתו של רבו, אלא, שלאחרי ארבעים שנה "קאי אדעתי' דרבי'" בנוגע לענינים שלמד מרבו לפני ארבעים שנה, שאף שבשעתו, כשראה את רבו ולמד ממנו, לא ירד לסוף דעתו, מ"מ, לאחרי ארבעים שנה זוכה לעמוד על סוף דעתו.
ועד"ז בנדו"ד: גם אם בשעתו לא היתה אצלו הכרה והרגשה, מ"מ, יכולה להיות עתה – ע"י ציור פני הרבי – הכרה והרגשה.
ובכל אופן, בין אם ישנה הכרה והרגשה ובין אם לאו, אין זה העסק שלנו, וצריכים אנו לעשות את המוטל עלינו."
(תורת מנחם תש"י כרך א שיחת מוצאי פסח שני.)
פעם היו שתי בנות שדיברו על רבנים האחת הייתה חב"דניקית והשנייה לא
הבת הלא חב"דניקית אמרה לשנייה שאבא שלה שונא את הרבי שלכם
הבת החב"דניקית לא התבלבלה וענתה לה:" אולי אבא שלך שונא את הרבי שלי אבל הרבי שלי אוהב את אבא שלך!"
זה היה בנים לא בנות