– רגע לפני ?? – (לדעתי העניה, כדאי לך לקרוא ?).

כמה מילים, וגם עצות מעשיות ✨. (חייבת להבהיר, שאני לא לוקחת שום קרדיט על אף מילה כתובה בפוסט הזה. הכל פה זה דברים שליקטתי מאנשים חכמים הרבה יותר ממני. אני רק איגדתי לפוסט ושלחתי בגלל שגם לכן מגיע ❤).
אתמול הייתה לנו הרצאה בסמינר.
אבל אני לא יודעת אם לקרוא לזה הרצאה או שיחת הפחדה אימה?.
לא סתם ה’ אמר למשה ’כה תאמר לבית יעקב’, משמע שידבר אל הנשים בלשון רכה.
ולמה אל הנשים לדבר בלשון רכה?
יש את אלו שיגידו שזה כי נשים הן שבריריות כמו חרסינה סינית או משהו בסגנון. אבל תכל’ס, בואו, אנחנו מכירות את עצמינו היטב ויודעות שזה פשוט לא נכון. רב הגברים בממוצע כנראה חושבים ככה עד שהם מתחתנים ויום אח"כ האישה שנשאו מפוצצת להם את הבועה הזאת?.
אז למה בכל אופן יש את העניין של ’כה תאמר’?
כי נשים, גם ככה מספיק ביקורתיות כלפי עצמן. נכון או לא נכון?
גברים, יש וצריך לנער היטב, לפעמים ע"י הפחדות – מי יודע?
אבל נשים, מספיק הן מרגישות רע כלפי עצמן גם ככה, רק חסר שתזרקו איזו מילה רעה יחד עם סכין והן כבר יהרגו את עצמן, יקברו את עצמן, וגם יגידו קדיש צולע
(רק במטאפורה, לא להיבהל ☺).

בכל אופן,
מה שבאתי להגיד זה שה’ אוהב אותך.
אני בטוחה שכבר שמעת את זה, באמת שאני בטוחה.
אבל מרגישה חייבת להגיד לך את זה שוב, לנער עם המשפט הזה את הנשמה שלך. תעזרי לי עם הקטע של הניעור, סבבה? כי רק את מסוגלת לצעוק את זה בראש של עצמך:)
אז קדימה, תצעקי:

ה’ אוהב אותי!!! ה’ רוצה לתת לי!!!! ה’ מחכה רק לי, במיוחד!!!!
ה’ רוצה שדווקא אני הקטנה ימליך אותו ויחכה ויתפלל שיבוא וימלוך על כל העולם כולו!
אני השליחה המיוחדת, שאין לה תחליף! אני!!!
ה’ אוהב אותי!!!
אוהבבבבבב!!!
והוא דן אותי, נכון. אבל הוא בצד שלי.
ואם אני רק יבקש ממנו עכשיו, עם כל הרצון שיש לי, גם אם אין בי מעשים, ואני יודעת שלא מגיע לי בעצם כלום, אם אני רק יבקש ויתחנן, ויבכה אליו או ירצה לבכות ולא יצליח שאצל ה’ זה היינו – הך, הוא יהיה העורך דין שלי!!!! ואין כמו אבא חזק וגיבור ונורא בשביל סניגור!

מקווה שצעקת ?,
וגם אם לא – זה בסדר☺?.

ועכשיו, עניין אחרון שאני חושבת שתרצי לקרוא:
הרגעים הכי קשים ליהודי הם הרגעים בו הוא מרגיש ריק מקדושה, רחוק, ואדיש.
הרגעים האלה בעצם מזכירים לנו שאנחנו בגלות… וזה כואב וקשה בטירוף, לפחות אצלי.
גם את מכירה את זה, שהיה לך אלול מרומם ומיוחד, או לפחות חלק ממנו, והיו לך תפילות מרגשות שבאמת הרגשת איך הנשמה שלך מתחזקת ומתענגת על קרבת ה’, ואת כבר מחכה לר"ה בשביל לבטא את כל האהבה והעוצמה הזאת בתפילות של היום הכי קדוש בשנה ו.. בום.
את מגיעה לתפילה, והלב שלך ריק. ריק. מרוקן?
פתאום את לא מצליחה בכלל לחשוב על כלום חוץ מהאישה שעומדת שורה לפנייך והגרביים שלה לא מתאימות לנעליים…
וזה עצוב לך. עצוב לך כל כך. אבל כאילו פתאום כל הרגש נלקח ממך.
אם את מזדהה, אפילו קצת, וכיף לך אם לא, אז בדיוק על הרגעים האלה אני דיברתי כשהזכרתי גלות. כי זאת הגלות בהתגלמותה.
אבל דווקא אז, דווקא אז, הכי חשוב זה לא להכנע.
ולהשתמש בשיטת הלאט – לאט, קמעא קמעא, וככה כובשים עוד פיסגה:)
בואי נגיד שאת יודעת שאת פשוט לא מסוגלת להתכוון, אז לפחות תגידי: "אוקיי, אני עכשיו במצב שיש לי הרבה שאני צריכה לעשות ואני לא יודעת מאיפה להתחיל כשאני ככה מרוקנת… אבל אם אני לא יתחיל במשהו, אני הכי יידפק. אז אני יתחיל. גם קצת זאת התחלה".
וככה אני יכולה להתחיל לפחות להגיד את המילים מתוך המחזור, ולהגות אותם לאט ונכון.
ולדעת, שגם אם לא התכוונתי והתעוררתי והמלכתי כמו שהייתי רוצה, עשיתי הכי הרבה שאני יכולה. וזה כל מה שה’ מבקש ממני.
שנה טובה ומתוקה לכל אחת ואחת!!!!?

וסליחה ענקית אם כתבתי השנה איזה שהוא משהו שמישהי נפגעה ממנו בכל צורה שהיא!!!
זאת לא הייתה כוונתי!
ואני אוהבת פה כל אחת ואחת המון המון המון ????