תירגעי נשמה, את כולה בת 14, ואף בחורה בוגרת וחכמה לא באמת חושבת שאת מבינה משהו מהחיים האלה.
אבל אני כן, צעקתי בקול גדול. 'חה חה חה' הדהדו ההברות בירכתי המוח. הקול הגדול, נשמע עתה כקול ענות חלושה, ואני- קטנה.
חשבתי שאני שווה בין שווים, אהובה, מוערכת, חכמה, מבינה ומקובלת. רבות מחשבות, וכולן בשגיאה מקורן. לא חכמה ולא נעלי שבת, קטנה.
חשבתי שאני נערה לעניין, ולא, אני לא נערה, אני ילדה. ילדה קטנה ופתיה. בהבזק של רגע נזרקתי לעבר. תחושת 'דה ז'ה וו' מצמררת עלתה לי בגב, וכמעט שחשבתי על זה. לרגע התמכרתי לזיכרון, ובשניה התפכחתי. לא לחשוב, לא לחשוב, לא לחשוב! חור שחור גדול ענק מילא לי את כל המוח, ואני לא נתתי לעצמי לשקוע באשליה של נוסטלגיה. לא פה, לא הפעם, הזהרתי אותי הקטנה. ונותרתי עם הלבטים.
כבר הבנתי שאין זו אלא אגדה מצוצה מן האצבע של בעלת כושר הדימיון המפותח- אנוכי הקטנה. אך, גם מבלעדי קשר אמיתי של נתינה וקבלה, יש בנושא עניין מרתק. נחמד להיוועץ בחבורה שעברה דבר או שניים בחייה. אך החבורה הזו, משקרת לי, ולא מחשיבה אותי כמשמעותית.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
איזה מושלם את כותבת כל כך מושךך
זוט עני מאחלת לך מלא הצלחהה
כתיבה מהממת!
את נשמעת בנאדם עם עוצמה פנימית.
לא להאמין שאת בת 14!! ממש בוגרת!!
ואי את מזכירה לי תעצמי שהרגשתי שיש לי כלכך הרבה בגרות ועומק בגיל הזה,רק שמשום מה לא הצלחתי להוציא אותם החוצה?
אמאלה אני בשוק שאת בת 14, את כותבת ברמה מטורפת!!