פ"ש בקטנה

פרשת דברים

ביקורת בונה-הסיפור האמיתי

חומש דברים עוסק בשבועות האחרונים לחייו של משה רבינו. משה נושא בפני העם דרשות רבות ובניהן הוא בוחר לעשות דבר שלא עשה מעולם- הוא מוכיח את העם ומונה את החטאים שעשו לאורך שנותיהם במדבר ומפציר בהם שלא לחזור עליהם בהיעדרו. "הוכח תוכיח את עמיתך", זה מה שמשה עשה. פעמים רבות אנחנו נוטים לחשוב שאפשר להדחיק את הכעס ולהתעלם ממנו, באה התורה ואומרת כי לא כן הדבר ומתישהו זה יתפרץ-ובגדול. אז מה עושים? מדברים, פורקים ומשתפים בשלב מוקדם ככל האפשר. איך עושים את זה נכון, הרי כולנו נושאים איתנו לא מעט 'מזכרות' ו'צלקות' מביקורות מוצלחות במיוחד שבמקום ליישר את ההדורים רק הביאה אותם לגבהים חדשים… אז מה הנוסחה המנצחת להעברת ביקורת בונה?
במקרה של משה הביקורת עברה בהצלחה- שכן לא היה רעש ו'צהלולים' אחרי זה מצד בני ישראל, והמפרשים אומרים שהיו שתי נקודות בתוכחת משה שסייעו לכך:
ראשית, הזמן- משה בחר עיתוי מדוייק להעברת הביקורת. רש"י אומר כי משה חיכה 40 שנה עד שדבר על החטאים של בני ישראל. אם היה מזכיר להם משה לפני כן, במהלך 40 השנים במדבר, היו ישראל אומרים שזה נובע מחוסר יכולתו של משה לדאוג להם ולהכניסם לארץ. לכן המתין משה לזמן הנכון- בעומדם בפתח הארץ, לאחר ניצחון מוחץ של שאר האומות, ואז הוא מוכיח אותם. מדהים. ארבעים שנה בוחר משה לשתוק עד שייעשו בני ישראל כלי לקבלת הביקורת ויהיו פנויים לקבלה. ועד אז- הוא דאג להם, נלחם בשבילם ומסר נפשו להצילם כיוון שלא מצא שעת כושר מתאימה. טיימינג, כבר אמרנו שזה כל הסיפור ?
שנית, הסטייל- משה בוחר בסגנון מאופק וזהיר להזכיר את החטאים. הוא לא מתעכב ומאריך אלא מזכיר ברמז. רש"י מסביר כי המקומות אותם מנה משה בתחילת נאומו הם 'קוד מקוצר' למה שקרה שם, לחטא. לאמיתו של דבר אם נעמיק נראה גם כי לא די בכך שמשה קיצר בדברי החטא אלא שבכל חטא גם הוסיף לימוד זכות על בנ"י, למשל כשכתוב "במדבר" נראה כי המילה כללית ולא ספציפית למיקום שבו היה החטא כיוון שבתוך המילה היה לימוד זכות על ישראל. היות שהיו "במדבר הגדול והנורא", לכן היו היסטריים במיוחד לגבי המזון שלהם.
אדמו"ר הריי"צ מסכם את הדברים במשל חזק וחד: רופא שנותן זריקה לפציינט עורך קודם כמה הכנות בעצמו, רוחץ ידיים, קוצץ ציפורניים ומטפטף מעט אלכוהול כדי להסיר מהן את הלכלוך. מכאן צריך ללמוד שלפני ש'דוקרים' מישהו- חובה לוודא כי אתה עצמך נקי מכוונות שליליות.
טיימינג. סטייל. אסטטיקה- כל התורה כולה.

(שמיים וארץ, הרב שניאור אשכנזי, עמ' 227-230)