.
אני כבר הרבה זמן בשותפות בדרך, ואני באמת שהרבה מעבר למודה לכן, זה פשוט האתר הכי מדהים שנתקלתי בו, אז תודה קודם כל.
ועכשיו נדבר על הבעיה שלי… אני מכורה לאתר.
באמת שהצלחתן לגרום לי להרגיש בבית, אבל אני חושבת שזה יותר מדי בבית. באמת שאין בעיה, להפך, אתן משקיעות כאן כל כך ברמות שאי אפשר לתאר בכל התכנים למיניהם.
אני דוגלת בקריאה בכל התכנים, חסידיים, בריאותיים, חברתיים… וכמובן המגירה:) האתר נותן לי כל כך הרבה שפשוט כיף לחזור ולקרוא שוב ושוב, מכל הבחינות. זה פשוט אתר בונה, וכמו שצריך.
אבל… צר לי, באמת, אבל האתר מעלה אותי ומוריד אותי באותה המידה. מצד אחד הוא מעלה לי את רמת הבטחון העצמי, הדעה החזקה במה שחונכתי, בערכים שלי, מוסיף לי ידע חסידי, מקשר אותי, מחנך אותי למידות טובות, מוסיף בי ידע על העולם ועל דרכים להתמודדות בכל האופנים, מסביר לי את הדברים הכי בסיסיים בחיים בצורה הכי מוחשית ומהנאה, מלמד אותי ועוד.
מצד שני, הוא גורם לי להיות שקועה בו כל היום, ברמה שבחופש זה מה שאני עושה כל הזמן ממש שפשוט תבואי לשאול אותי מה אני עושה בחופש אני אענה לך "שותפות. שותפות. שותפות." זה מחזיק אותי, פשוט עוזר לי, בית חב"ד ממש. אבל…. הוא גורם לי להיות שקועה בו ולא בעולם שסביבי, ברמה שעברתי לקרוא ספרים רק בשבתות, ואני תולעת ספרים, פשוט כי בשבת אין שותפות בדרך.
באמת שהאתר הזה זה ה-בית שלי, אבל אני כלואה בו יותר מדי, לא יכולה לצאת, לא מסוגלת להשתחרר, אפילו בהפסקות בכיתה מה שאני עושה בדר"כ זה לכתוב טיוטות לשירים שלי (כן אני כתבת לא קטנה, אבל אתן לא תזהו אותי באתר;) .. נגיע לתכלס:
מה לעשות כשמצד אחד האתר הזה הכי עוזר לי שיש ואני לא יכולה לקבוע זמן מוגבל בו אשהה בו כי אני צריכה אותו זמין 24/6 לשאלות הכי נוקבות ולדברים שהכי חייבת לקרוא עכשיו, ומצד שני הוא מונע ממני לעשות כזה הרבה דברים שרציתי להספיק בחופשה חוץ מלקרוא בלוגים?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
הזדהתי ילדה.
את מתוקה ויש לך כתיבה טובה שכייף לקרוא(:
וואי הזדהיתי…
אולי תקבעי לעצמך ימים שאת לא פותחת?
וואי, קשה.
מזדהה קצת. ובעיקר מבינה.
אולי תנסי להגביל לך זמן מסך.. עם מישהי שתהיה איתך בזה. משפיעה, חברה טובה.
בהצלחה❤
אעעע וואו אין לי מה לענות לך חוץ מזה שטוב שאת מכורה לאתר ולא לדברים אחרים ??,
נראה לי שכמו שהיית מנסה להשתחרר מהתמכרות למשו אחר, תנסי להשתחרר מזה…
מנסיון, משו שעוזר אם את מכורה למסך , זה לבקש ממישהו, ההורים שלך למשל, להגביל לך את הזמן על המסך.
שהמכשיר יהיה מוחזק אצליהים ושרק בשעות מסוימות ביום הם יביאו לך אותו.
אולי בהתחלה תרגישי מזעזע ושאת צריכה את האתר עכשיוווו ותרגישי כלואה וכו’
אבל אח"כ את תרגישי ההיפך…
בהצלחה רבה – רבה!
וואי…
לרגע חשבתי שזה אני!
אני מזדהה בטירוף לא כי אני מבינה.
כי אני חווה את זה כל הזמן!
אני מכורה ואני תולעת סספרים בדיוק כמוך!
הייתי קוראת כל הזמן ועכשיו זה בשבתות כשמשעמם לי.
וכשאני פותחת את המחשב זה מה שאני מדליקה!
קיצער…
אנחנו באותה סירה..
וואי אני מרגישה שגם אני מכורה…
תנסי לא להתחבר שבוע!
פעם גם אני הייתי ממש מכורה לאתר כלשהו (בקטע לא בריא) ופשוט החלטתי להתחבר אליו רק פעם ביום. פעם ביומיים… לאט לאט תביני שאת לא חייבת אותו 24/6!
מקווה שעזרתי:))
קשה מידי…
כותבת אחרי שינוי:)
כן, העצות שלכן עזרו.
במיוחד העניין עם הימים.
זה מה שניסיתי. זה מה שעזר.
התחלתי עם שעה בלילה שאין שותפות,
זה היה ממש ממש קשה,
לא תמיד הצלחתי, אבל בסוף כן.
והיום, למרות שלא עבר אפילו חודש,
הצלחתי לחולל בי שינוי עצום.
ועכשו פותחת היום את האתר,
(לפעמים אילו השעות שאני בו,
זה לא כזה משנה מתי, העיקר שיש זמן מוגבל)
וכותבת לכן תודה, שותפות מדהימות:)