עבר.

המחשבה הזו
היא הולמת בי
באלף פטישים
ורוח סערה
מתחוללת בתוכי.
השמחה והעצב
החרטה והאושר
הכל מתערבב לי
בים סוער.
הגלים שועטים מצד לצד
ואני נוחתת לתוך ים של מציאות.
בתוך יער של עצי עבות
אני יושבת על אדמה קשה
עיניי מרותקות לנקודה אי שם
בחלל האוויר
ועלים ירוקים וכתומים ואדומים
מתנודדים באטיות ברוח
כאילו יש
את כל הזמן שבעולם.
מחשבה סוררת
מעלה בי את הקנאה
בחיים הפשוטים.
וכאילו להכעיס
מקפצות להן נמלים קטנות
מרצדות סביבי
עובדות ומתייגעות
ללא מנוחה.
ורק אני
יושבת
על אדמה קשה
וחושבת על

העבר.