# נשימה
יושבת אחרי יום עמוס,
רגשות, תחושות, ואלף מחשבות.
מנסה לסדר את הכל במגירות,
חולמת לעטוף אותם במילים מסודרות,
שיצפו על רגשות פועמים, משתוללים.
איפשהו בדרך,
דחקתי אותם פנימה, עמוק,
כדי להמשיך לשרוד, הלאה,
לשלב הבא,
רק להמשיך לנשום.
לנסות לחייך,
לצחוק במקום הנכון
להיות אהובה, כמו תמיד,
לסמן עוד וי ברשימה.
ורק עכשיו, בסוף יום
נוחתת סוף סוף מול מקלדת
ולב שננעל על בריח.
וכאן אין לי צורך,
לחייך, לצחוק, לזרום.
הלסתות נשמטות,
הלב חוזר לפעום
האוויר נכנס ויוצא כרגיל.
רק אני, עצמי ואלוקים.
לא נלחמת לקבל אהבה,
לא רוקדת את הריקוד של כולם.
רק תהיי את,
זאת הדרישה היחידה.
אני אוהב אותך תמיד,
אצלי התדמית לא נחשבת.
איזה כיף לי ואיך זכיתי,
אלוקים,
להיות אהובה ומחובקת כל כך,
בידיך.
?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
איזה חיבור מהמם יש לך.
תודה ❤
זה לא הגיע לבד…
זכיתי, ממשיכה להתפלל לחיבור כזה כל יום 😉
כל אחת יכולה, עם עבודה ורצון.
אוהבת ❤
אבל בתכלס,הכי קשה להיות אנחנו באמת.
לא?!
קשה להיות אנחנו,
כשאנחנו לא יודעות לקבל את עצמי האמיתית:)
–
ומול אלוקים,
אם הקשר נכון ואמיתי,
זה הדבר הכי קל בעולם.
(איך כתבתי?
אצלו התדמית לא נחשבת… 😉 )
בהצלחה ❤
אלופה,אני ממש אוהבת את הדוגריות שלך ואת המבט המהמם הזה על דברים.
ממש גרמת לי להרהר עכשיו בזה שקשה להיות אנחנו, כשאנחנו לא מקבלים את עצמנו, וואווו.
זה משפט חזק,ממש.
אמן,תודה?
מקנאה בך.
רוצה לספר לי איך הצלחת?
אחרי תהליך ארוך…
לא עשיתי אותו לבד,
קיבלתי כלים והדרכה.
(לא משהו שאני יכולה להעביר על רגל אחת 😉
אולי בעתיד אני יעלה פוסט בנושא:)
אבל אם יש לך רצון אמיתי, לחוש אותו יותר, לבטוח בו, להיות מחוברת –
את כבר בדרך.
בהצלחה ❤
איזה טהור זה.
מזדהה עם הרגעים הקטנים-ענקיים האלו, של סוף יום, אני, עצמי ואלוקים. זו הרגשה מדהימה, נכון?
תודה, אלופית, על כל הפוסטים המדהימים שאת שולחת לפה, מילים טובות ומלטפות, מסרים מעצימים ונוגעים. אפשר להרגיש את הלב שלך בין המילים.
?