נראה את ההמשך שלך

בום.
אני רואה אור חזק מבעד לעפעפיים העצומות.
מנסה לפקוח אותן.
לא מצליחה.
שומעת קול רחוק רחוק שקורא לי.
שוקעת בחזרה ולא שומעת כלום.
~
רגע, שוב האור הזה?
הפעם העיניים נפתחות מעט, והקול קצת פחות רחוק.
"אחות, מהר, היא חוזרת אלינו!"
מסתחררת ונופלת שוב.
~
וואו, האור הזה ממש חזק. שמישהו יכבה אותו.
גם ככה שורפות לי העיניים והראש מסתחרר.
במאמץ עילאי מצליחה לפתוח את העיניים פחות או יותר.
תקרה לבנה מעצבנת,
וחדר טיפוסי אבל ישן מאוד של בית רפואה.
אוי לא.
אני לא זוכרת בדיוק את הפרטים, אבל כנראה זה היה רציני.

~~~~~
אוקיי. לפני כמה זמן התחלתי לכתוב משהו, ופשוט נתקעתי.
שמתי לב שבנות ממש אהבו את 'נראה אותך' של 'מסתננת חוקית' והחלטתי לנדב את תחילת העלילה הזו לכל המעוניינות.
מסתננת, מקווה שזה בסדר, ואל דאגה- זה חד פעמי. לא גונבת לך את המקום השמור;)