מכירות את זה שכואב לכן הראש ומרגישות שהוא עומד להתפוצץ..?
קרה לכן שהרגשתן שבפנים כואב נורא? שהנפש כואבת ועוד מעט מתפוצצת..?
תגידו, מה עושים במצב כזה? איך מרגיעים?
אקמול עוזר לכאב ראש, אבל מה עוזר לכאב בפנים, לא בגוף. שלא יודעים מימה?
ובכלל מה כואב?
ככה לפעמים אני מרגישה וזה פשוט נורא. אין לך מה לעשות, רק לחכות שיעבור.
זה עובר אבל חוזר, ככה במעגלים…
יש למישהי תרופה/רעיון/עצה לרפא את הכאב המוזר הזה? ואולי זה בכלל לא כאב?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
לדבר על זה עם מישו?
לא שניסיתי את זה פעם, קשה לי להפתח לאנשים, אבלל תמיד אומרים שזה עוזר אז מי יודע, אולי התרופה הזאתי תעזור לך?!
הלוואי🧡
להפסיק לשמור בבטן?
וואי, שוקולד…🍫
מה שאת מעלה כאן לאחרונה ממש עצוב לי…😖😢
מה יש?
את באמת לא מצליחה להגדיר איזה משו שעובר עליך?
אז אולי לא עובר עליך כלום ואת פשוט צריכה לקום ולרקוד?
יש לך איזו חברה חמודה שאת יכולה לדבר איתה?
לאו דווקא בקשר לרגשות שלך…
סתם לדבר, כדי לצאת מהעצבות…
תקשיבי,
אני לא מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות,
אבל אני כן מאמינה בזה שמחשבה משפיעה על הרגשות,
הרגשות משפיעים על המעשים,
והמעשים יוצרים את המציאות…
אז קומי מתוקה,
ותעשי מעשים שיגרמו לך למחשבות טובות…
כי אנחנו צריכים לגרש את העצבות🥳
למצוא מישהי שאת סומכת עליה ולפרוק, המוח שלנו מוגבל ולא יכול להכיל כל כך הרבה, הוא חייב לפרוק איפה שהוא, אחרת הוא יתפוצץ,
לא, אל תקחי אקמול, על תדחי את הצעקה הזו, תשתפי מישהי במה שמכביד לך על הראש, בבקשה!
לשמוע שירים רגועים❤
ניגונים חסידיים.
זה הכל.
תאמיני לי שזה הכי עוזר בעולם.
תגידו לי, כל אחת אמורה להתחבר לניגונים חסידיים? או אולי רק חבדניקים?
כי אני לא חבדניקית, שומעים אצלנו ניגונים, וזה לא עושה לי כלוםםם, רק משגע אותי (סליחה)
הייי,
נשמע ממש כואב, כאב לי..
כן, אני מכירה את זה.. אבל בטוחה שלא בדיוק.
תנסי רגע לחשוב, מתי זה קורה לך בעיקר?
מה יש בזמן הזה?
תנסי לעקוב אחרי זה, כשכואב לך תשבי עם עצמך בשקט ותתחברי למקום הכואב, תנסי להעביר אותו למילים.
אח"כ תלמדי משהו, תמלאי את עצמך.. זה מן תרופה כזאת, אקמול לנפש.. ולנשמה.
בהצלחה רבה! תרגישי טוב! ❤
אחד מהדברים ששכחו לעדכן בהתפתחות הגוף והנפש, זה שגם לנפש יש כאבי גדילה. פתאום יש צער והוא סתם, לא ברור ממה ולמה. הנפש שלך גודלת וזה כואב עד כדי שיגעון. אז תנשמי נשמה. תכיני לעצמך משהו שאת אוהבת לשתות מים/תה/מיץ/שוקו/ קפה, קחי לך עוגיה, אפילו שתיים, או משהו אחר לנשנש. תחייכי לעצמך. זה הכי חשוב. תדברי עם ה'. תכתבי לו. תציירי. בזמנים אחרים שהם לא שלושת השבועות או ספירת העומר הייתי מציעה גם לנגן לעצמך או לשמוע שירים, אני יודעת שלבכות עוזר לי לפרוק, פשוט העיקר שתתני לנפש שלך לפרוק קצת. תני לעצמך להתפרק, את לא חייבת להיות כל הזמן החזקה, ששמחה תמיד, שמרימה את כולם ואת עדיין תשארי הכי טובה שיש וזה נורמלי.