מתי אראה פני אלוקים

אבא כמה אני אבכה?
אבא גם לי אין בית!
לא יודעת למי יותר שורף,
אבל אבא אני חייבת בית!

מתי תגאל אותי? עכשיו?
מתי תתן לי כבר חיבוק?
פתחתי תהילים באקראי
וקיבלתי ממך עוד ליטוף
על כל הלחיים הרטובות,
נגבת לי את כל הדמעות..
אבל גרמת לי רק עוד יותר לבכות,
מתי אראה פני אלוקים?!

אבא אני לא יכולה יותר
אבא אני חולת אהבה!
הבטחתי שאני לא אוותר
בחיים על התקווה.

הבטחתי שאני אהיה
עבד נאמן שלך!
והבטחת שאתה תהיה
הגואל של עמך..

הבטחתי לך עבודה,
הבטחתי שאחזור בתשובה.
ביקשתי שתתן לי יד!
שלא תעזוב אותי לעד..
נפתח לי אז פרק ל"ד
וכתבת לי שאתה אוהב אותי.
שאתה מחבק את יראיך
ואת מי שקוראים בשמך
ושאתה לא תעזוב אותי..

ואז התחלתי שוב לבכות
כי אני מאוהבת בך!
וכלום לא יעזור עד שתגאל כבר את עמך..

אני שרופה מדיי,
אבא אני חולת אהבה!
אבא תרחם עליי?
אבא נותרה בי עוד תקווה..
אל תנפץ לי אותה.
בבקשה.
אל תנפץ לי אותה..
כי שוב אני בוכה.

אבא אני לא יכולה יותר
אבא אני חולת אהבה!
הבטחתי שאני לא אוותר
בחיים על התקווה.

הבטחתי שאני אהיה
עבד נאמן שלך!
והבטחת שאתה תהיה
הגואל של עמך..

אבא אני לא יכולה למות,
כי אתה ציוות אותי שאסור..
אז אבא תרחם עליי
לא בגלל שמגיע לי,
אני לא יודעצ להרגיש במכאוביך!
אבל אתה חווה את כאבי…

אז רק אתה יודע כמה רע לי
ורק אתה יודע איך
כל שבת זה קורה לי
שאני לא נרדמת
ועד שלוש בלילה בוכה
לך אבא שתגאל אותנו

כי אבא אני לא יכולה יותר
אבא אני חולת אהבה!
הבטחתי שאני לא אוותר
בחיים על התקווה.

הבטחתי שאני אהיה
עבד נאמן שלך!
והבטחת שאתה תהיה
הגואל של עמך..

מיליון דמעות אני שופכת,
אין לי כרית לישון כי היא ספוגה..
בכל הדמעות שבעולם.
לא נראה לי מישהו בכה יותר ממני
אי פעם ככה, מעולם..

ובלי שום התראה אני שופכת,
נהרות ואוקיינוסים.
אל תוך האוזניים החלשות..
אל תוך הלב המצולק,
ואז לי בלב הן לוחשות
שרוטב להן מדיי עכשיו…