משנה לשנינו

שכן רע
היי חברות:) אני גולדי, נעים להכיר.
יש לי בדודה מקסימה אחת, שלכבוד חופשת קורונה התחלנו ביחד חברותא שבועית.

יצא לנו לאחרונה ללמוד על פרקי אבות, והבנתי שזה משהו שאני צריכה לשתף.

זה דברים מרתקים, שנכנסו ישר לתוך החיים שלי.. אשמח אם תשתפו בתגובות, איפה זה תפס אתכן, כי באמת, זה מ(י)שנה לשנינו…

טוב, נתחיל בהתחלה:)

בפרק א׳, כתוב: ״נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע…״. חוץ מההבנה הפשוטה, שלא מומלץ לנו להיות בסביבת אנשים רעים, יש פה רובד נוסף, עמוק יותר.

השכן שלך, לא בהכרח יהיה רע. הוא יכול להיות איש טוב ונעים שיחה, אבל בשבילך, כשכן, הוא רע.
אל תנסי להיכנס לנעליים שלו וללמוד מדרכיו, אל תנסי לחקות אותו. הוא – זה הוא, ואת – זה את.

לפני שבוע חברה שלי התחילה לעשות משהו שתמיד חלמתי עליו, אבל אף פעם לא היה לי אומץ לעשות.

פתחה קבוצות וואצאפ, התחילה מבצע, וזה. הרגשתי חסרת תועלת ותוכן, אם רק הייתי כמוהה, עושה כמוהה, אז…
ופה התקשרה הבדודה (הזכורה לטוב מתחילת הבלוג..) ולמדנו את השיחה הזו. הרחק משכן רע. הדרך שלה, המעשים שלה – מצוינים בשבילה.

אבל לך, לי – רע. יש לך את הדרך שלך.
רבי זושא מאניפולי אמר פעם – אם ישאלו אותי בגן עדן למה לא הייתי משה רבינו, לא אפחד, כי זה לא היה בכוחי.

אם ישאלו אותי למה לא הייתי רבי עקיבא, לא יהיה אכפת לי, כי איפה אני ואיפה רבי עקיבא..
אבל כשישאלו אותי ״זושא! למה לא היית זושא?״ אז, לא אדע מה לומר. כי זושא, יכולתי להיות.