לדון לכף זכות
הי שלום, זאת אני מירי, האחות חני.
היום הגענו לחלוקת נש"ק רק אני שרי וחני , מוסי נשארה כי היא לא יכלה לבוא, אבל ביקשה שכל מה שגיטה תספר, נספר לה.
אחרי שחילקנו את הנש"ק הלכנו לחנות של גיטה והיא התחילה לספר.
גיטה מספרת:
שלום בנות, מה נשמע? רגע איפה החברה שלכן? אה אוקי…
טוב אז היום נלמד על "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"- אני יודעת שזה פתגם שמאוד מוכר לכן אבל אנחנו בחיים לא נפנים אותו עד שלא נחווה מה שהחבר שלנו חווה.
באו פשוט נסביר את זה יותר ברור.
אסור לנו לדון שום אדם בשעת כעסו לכף חובה בגלל מה שהוא עושה למישהו.
בקיצור אסור לדון אף אדם אף פעם לכך חובה עד שאנחנו לא נהיה באותו מצב של אותו אדם.
איפה עצרנו, אה אוקי, נמשיך. רגע בואנה ותעשנה ברכה, יופי עכשיו נתחיל.
אוקי אז במשטרה שם החליטו שישלחו את השווער שלי לסיביר כי הוא לא נאמן לאמא רוסיה ולא עושה את חוקיה.
דבר מיוחד מאוד שהיה ממש מאפיין את השווער שלי זה היה שתמיד לכל מקום שלא יהיה ובכל זמן (שבת אני לא יודעת אבל אני חושבת שגם כי זה היה פיקוח נפש) הוא היה נושא עליו את זוג התפילין שלו שלכל צרה שהוא לא יהיה או ייתפס לפחות הוא לא יפסיד את המצווה הכי חשובה לו ויקרה לו מכל.
טוב ונחזור לעניין שלנו, אז שלחו את השווער שלי לסיביר.
(מאמר מוסגר, הפעם אני לא מסבירה לכן את הפתגם שהבאתי בהתחלה כי אי אפשר להסביר לכן בדיוק מה היה הולך שם בזמנו. אבל במילה אחת אפשר להגיד שאם אדם הסגיר אדם אחר ח"ו לאף אחד בעולם וגם לא לאותו אחד שהסגירו אותו, הם לא יכלו לדון את אותו אדם, כי הם לא הגיעו להיות במקומו. לכן גם ברגע שפלוני נתפס בגלל אלמוני שהסגיר את פלוני, פלוני לא יכול לדון את אלמוני כי כל עוד שהוא לא הגיע למקומו של אותו אלמוני והוא לא יודע את המניעים אז הוא לא יכול לעשות כלום).
בסיביר השווער שלי השתדל להניח כל יום תפילין הוא היה קם מאוד מוקדם בבוקר והיה מניח את התפילין, היה לו מקום ששם הוא החביא את התפילין ומשם הוא היה לוקח ומניח.
טוב, שבוע הבא אני אמשיך לספר לכן, פשוט מאוד מאוחר ועוד 10 דקות יש לכן רכבת חזרה.
מירי מספרת :
רצנו לרכבת והספקנו אותה וכל הזמן הדהד לנו בראש הפתגם. עכשיו אני רוצה שתענו לי על השאלה שאני שואלת אתכן.
אני רוצה כל אחת מכן תפרש לי את הפתגם הזה "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"
מעניין אותי איך אתן מפרשות אותו…
תודה רבה.
תגיבו בבקשה לשאלה.
שבת שלום ומבורך
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
אתה אף פעם לא תגיע למקומו ממש וממילא,אל תדון אותו
וואו את מהממת!!!
קראתי וממד נהניתייי:)
כישרוניתת!
בקשר לשאלה- אני חושבת שאני לא יכולה (ואסור לי) לדון ולשפוט אף אדם שפועל במצב מסוים, שאני בעצמי לא עברתי ולא פעלתי..
כי כאנשים מהצד קל לנו לשפוט לפי מראית העין.. ולא תמיד אנחנו רואים נכון ומבינים..
אני חושבת שאני מפרשת אותו ככה-אסור לי לשפוט אף אדם(!) על שום מקרה.
בחיים.
כי אינמצב כזה שאני אגיע למצב כמו שלו. אף פעם זה לא יכול לקרות.
גם אם, נניח, הוא זכה בלוטו ולא רוצה לתרום לצדקה(הדןגמא הראשונה שעלתה לי)-גם כשאני עצמי אזכה בלוטו, אני לא אוכל לשפוט אותו. אני לא אוכל לומר 'הנה, לי קל להביא צדקה מהזכיה שלי, לא כמוהו'
כי לכל אחד יש את החיים שלו, ובואו-זכיה בלוטו, עד כמה שהיא גדולה, היא רק *פרט אחד* מכל הפרטים שמרכיבים את החיים של האדם!
משפחה, חברים, עבודה, בית….
ובחיים בחיים הפרטים של שני בני אדם לא יהיו אותו דבר!!
כל אחד קיבל נתונים *שונים* לגמרי, גם אם יש כמה דומים!
לכן אני בחיים לא אוכל לשפוט אף חברה שלי.
אני מקפיצה שוב את הפוסט:)
התגובות הצטברו ואז עלו כל כך מהר ואפחת לא נכנסה לפה..:)
אז בננות, מה דעתכם על מה שכתבתי?
בואו נפתח פה דיון!
כע צודקת ממש אבן דרך
(הספקתי לראות את הפוסט במאה פוסטים:))