מה בסך הכל ביקשתי?
מה בסך הכל ביקשתי?
יומולדת שמח;
או- מזל טוב;
באמת זה לא הרבה.
אתה אשכרה אבא שלי
וכבר כמה ימי הולדת ברצף שאתה לא זוכר.
וזה לא שלא הזכרתי,
אני שמתי בסטטוס, זה רמז עבה!
ודיברת איתי באותו יום על ענייני עבודה
ממש חשוב, כמובן.
ונגיד שאני אדמיין ואחשוב.
הרי אמרת באותו היום
רמב"ם? יום יום? תניא?
או סתם פשוט ידעת מה התאריך היום
לא קפץ לך בראש
"אהה, יום הולדת של הבת שלי"?
ובאמת שאני חושבת,
שאין לי הרבה ציפיות.
וכבר מזמן הפסקתי לנסות
ולאחרונה גם הבנתי,
שאני אף פעם לא אקבל סליחה.
פשוט כי אתה תמשיך להיות,
שקוע בעצמך.
אני אצטרך יום אחד, לסלוח לך בלב.
בלי הפריבילגיה להגיד "סלחתי".
בלי אופציה להוריד מהלב.
אז אין ברירה נכון?
אני אאחל לעצמי.
מזל טוב לי,
אני חושבת שאני מקסימה.
שאמשיך להיות כמוני ושיהיה לי רק כיף.
אמן.
17 תגובות
אוח…עצוב
בהצלחה!!!
אני גם חושבת שאת מדהימה ומהממת!!!
יומולדת שמח ילדה!
תהיי חזקה.
מאמינה בך המון(אפילו בלי להכיר..)
יואו זה כואבבב
ועצובבב
באמת אצל כל אחת יש את הרגעים שהיא צריכה להגיד סלחתי למי שלא ביקש ממנה סליחה. בהחלט העלית נקודה כואבת ?
כע תמשיכי להיות את!!
פוסט מהמםםםםםםםםם!
אליזבט שתדעי שלפוסטים שלך אני הכי הכי הכי מחכהההה עולה פוסט שלך ואני ישר שמה לייק אפילו בלי לקרוא…. וכמובן שהפוסטים שלך תמיד יהיו אצלי במחברת? באמת אין אין אין על הכתיבה שלך!!!!!!! מהממת אחת אוהבת אותך❤❤❤❤
ואי אליזבט עצוב…
תסלחי בשביל עצמך, בשביל הלב שלך,
מאחלת לך יומולדת שמח!!!! [לצמרות שבטח זה היה מלפני חודש עד שעלו לפה את הפוסט הזה….]
תמשיכי להיות כמו שאת ואל תשתני בשביל אף אחד!!!!!!!!
מאחלת לך רק טוב!!!
שולחת לך חיבוק מרחוק.
מזל טוב!!! תחשבי שניה אולי זה כן חשוב לו… יש אנשים שתאריכי יומולדת הם לא זוכרים..
תודה רבה לכולםם
וואיי.. כאב… הצלחותת…
את כותבתת מהמם אני ממש אוהבת את הפוסטים שלך
מדי כואב מכדי שאוכל להגיב.
סורי אבל זה בדיוק מה שעולה לי עכשיו לכתוב…
וואו.
?
אליזבט יקרה,
קראתי את הפוסט שכתבת והוא בהחלט נגע בי עמוק.
יום הולדת זה יום שיש כל כך הרבה ציפיות ורצונות..
וכמה גדולה האכזבה:(
כבר הרבה זמן שלא הגבתי ובד"כ איני מגיבה לפוסטים אלא לשאלות, אבל מהפוסט שלך עולה נושא כל כך חשוב שאני ארחיב עליו קצת.
בסדר? תרשי לי?
בואי נעבור קצת לתיאוריה,
אנחנו כבני האדם מדברים ומנהלים בתוכנו תקשורת.
תקשורת בנויה מחלקים רבים כמו דיבור מילולי, תנועות גוף, ג'סטות וכו'…
לא לכולנו יש את הכלים ואת הידע איך לנהל את התקשורת עם החברה שסביבנו.
לעיתים ישנם גם חסמים בניהול תקשורת תקינה ואז התקשורת הופכת למאותגרת יותר.
אחד מהקשיים הבולטים לתקשורת תקינה הוא חסם רגשי.
קשה לדבר עם אדם מסויים על צורך אישי שלנו או על כל דבר אחר שמעסיק אותנו.
החסם התקשורתי הזה חוסם אותנו המון.
מאיפה מגיע החסם הזה?
פחד, חשש, חרדה, כאב, תסכול, אכזבה וכו'…
פחד מפני מה יגיב האדם שאיתו דיברנו, תסכול מהתגובה שלו ואכזבה מהציפייה שלנו שכבר לא תמומש כפי שרצינו…
אבל האם החסם הזה תמיד אמיתי?
האם שווה לנו בגלל החסם הזה להפסיד?
לעיתים המוח שלנו, הוא כמו פיל הקירקס שנקשר אל עמוד העץ בהיותו קטן ואינו מנסה לפרוץ הלאה ולהשתחרר מההגבלות של עצמו גם לאחר שגדל…
חשבת אולי על הצד של אבא שלך?
אולי הוא באמת לא ראה את הסטטוס?
אולי הוא באמת לא זוכר? (בהדגשה על באמת..)
אולי הוא לא מונח?
ואולי הוא לא יודע שחשוב לך שהוא יתייחס ליום הולדת שלך?
אם לא תגידי את זה לו את זה,
או אפילו תשאלי אותו, 'ראית את הסטטוס שלי?'
'ראית שמגיע לי מזל טוב?'
'אתה יודע שיש לי היום יום הולדת?'
הרי דיברתם, נכון? הוא לא שונא אותך. את הבת שלו!
אם לא תגידי לו, אז איך הוא ידע?
איך הוא יזכור?
אנשים היום טרודים ועסוקים ו'צפה בסטטוס' לא אומר שהוא אכן התעמק וראה מה העלת.. ואולי אפילו סתם נלחץ לו והוא לא באמת ראה?!…
מעלה פה נקודות למחשבה. פשוט כי זה נגע לי. נושא התקשורת הוא בנפשי ממש..
אליזבט! אהבתי את נימת הסיום שלך.
(הכתיבה שלך בכלל מדהימה והציניות הצורבת בכלל.. אך עם זאת היא היתה כואבת, העלו לי דמעות וצחוק בו זמנית…)
אם אחרים לא יאחלו לי מזל טוב, אז אני לעצמי!! כל כך חזק!
בכל מקרה ובכל מצב יש לך את עצמך, וזה הכי חשוב!
יקרה שאת!
עלי והצליחי ושיהיה יום הולדת שמח באמת, מלא מזל טוב ושפע ברכות ואיחולים!!
הרבה הצלחה בחיים!!
דנה.
בת כמה את דנה?
לגמרי מבינה את מה שאת אומרת, ובהחלט יש לי חסמים שנובעים מהעבר של אכזבה ממה שכן דיברתי איתו וביקשתי ממנו. ככה שאני לא מנסה שוב.. והיה לי חלום שהוא פשוט יכתוב לי בעצמו…
אוי
תקשיבי את צריכה לדבר על זה איתו בבקשהההה בישבילי
תעשי לעצמך טובה תגידי לו שאת צריכה לדבר איתו על משהו תשבי תביא כוס כפה ותתחילי לפרוק זה יהפוך את החיים שלך ושלו
מקווה שיהיה לך את הכח הזה ❤️
אם זה היה פשוט ברמה של כוס קפה החיים שלי היו אחרים לגמרי
אווייי, נגעת לי ללב!, את מתארת מצב כל כך רגיש, על הקשר בין בת לאביה, בכתיבה כל כך יפה ובוגרתת…
הלב שלי יוצא אלייך!!
את הכי מקסימה שיש, לא משנה מה יגידו לך הסובבים