הגיע הזמן לא לתת להן מקום
היוש לכולן!
אז יש לי סוף סוף נושא לכתוב עליו
שמתי ליבי לתופעה הבאה…
בנות בגיל שלנו חוות משהו קשה/ מאתגר, חוות רגש מסוים או כל דבר דומה וזהו אין יותר עולם, הן שוקעות לבפנים ולרגשות ומנתחות את הקושי והכאב שלהן.
מודה, גם אני חטאתי בזה אבל קלטתי עד כמה זה פשוט מזיק!!
זה פשוט גורם לנפילות.
אז מה עושים? עכשיו אני מרגישה נוראי ולא התייחס?
לא.
הקטע הוא לזכור שזה לא מצב קיים, זה שאת עצובה זו לא עובדה.
זה יכול להיות הורמונים/ חוויה לא נעימה/ גיל ההתבגרות וכו'…
בנות, זו לא המציאות שלכן שאתן מרגישות רע, זה פשוט מצב מסוים שאתן נמצאות בו ויעבור.
נשמות, זה גיל, תרפו…
לא צריך לדוש זה פשוט עובר כמו כל דבר בגיל הזה..
תנו לעצמכן להרגיש את כל התחושות האלו אבל בלי להכנס אליהן יותר מידי.
אז עכשיו אני עצובה, לא צריך להכנס לתוך העצב?
צריך לתת לו מקום, ברור, אבל לדעת שזה זמני ויעבור, ואין טעם להכנס לתוך הרגש אלה נטו רק להרגיש אותו..
לא להכניס פה שכל על הרגש.
למשל: למה זה קורה לי?
מה הסיבה שאני בדיכי?
אוי אין לי כח לעולם.
למה אני תמיד נשאבת לזה?
למה זה תמיד קורה?
מחשבות ייתר על הסיטואציה.
למה איך כמה מתי ????
קיצער נראה לי הובן..
לא צריך לשאול שאלות כשעצובים, לא צריך לחשוב מידי ולהעסיק את המח, הוא גם ככה עסוק..
פשוט לנשום אוויר ולדעת שזה עוד מצב רוח שיחלוף לו ולא מציאות שצריך להתבשל בה מכל הכיוונים כי מנסיון שזה גורם לסתם עוד נפילה..
מגניב כי בדקתי את זה וזה גם מוכח פסיכולוגית, שצריך פשוט לתת מקום לרגש ולהרגשה רק בלי להבין אותה ולחשוב עליה יותר מידי.
אם עזרתי אני ממש שמחה!
ואם החכמתן אני גם שמחה.
אז יאלוש בננות, ביי ביי שיהיה לכולנו המשך יום טוב ️
️
️
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
תודה על העצה❤
מקווה שזה יעזור לי.
לב משופשף.
הכתיבה שלך מאד זורמת ונעימה. פשוט נהנתי לקרוא.
והנושא ממש מעניין, אפילו מרתק!
הזדהיתי עם כל שורה, ותודה על העצה!!
ואני גם חושבת שזה מאפיין גיל, אך יש בזה גם צד שני, טוב דווקא.
תלוי במקרה: כי עם העומק מחשבה שיש בגיל הזה – בעצם, זה מביא לברור האמת, ולמציאת דרכים בעבודת ה', בהבנת סוגיות החיים וכו'.. הובנתי??
אז יש גם את הקטע הלא כ"כ טוב בכל המחשבות מחשבות מחשבות האלו…
זהו. רק רציתי להביא את הצד החיובי בנושא הזה:)
(יוו מקווה שהבנתן אותי!)
מהללו.
הבנתי.
הקטע הוא שכשאת עצובה באמת קשה להסיק מסקנות, להבין באמת לעומק, ולחשוב על פיתרונות.
פיתרון אחריי כל הרגשות האלו, כשאת רגועה, כשזה מאחורייך.
ואו את צודקת כ"כ!!
ואני מסכימה איתך כי ניסיתי את זה
לב משופשף את פשוט מדהימה!! 🙂
זה נכון ממש שצריך לתת לרגש מקום אבל לא לתת לו להשתלט עלינו זה הבדל *ענק*.
בקיצור אהבתי מאוד ורק נקווה שבזמן שאני עצבנית אני אזכור את הפוסט החכם הזה…
מדהימה אחת!!
תודה על זה!!
שכוייח!
גם לך נשמונת, ותודה:)
ואוו לב משופשף אהבתי!
תובנה חשובה!!
אהבתי????
פוסט מהמם לב משופשף❤️
אבל לדעתי יש רגשות שלא טוב להדחיק…
צריך לשים לב איזה רגשות הם סתם באות להפיל אותנו ואיזה באות להצביע על משהו שצריך לטפל בו…
התגעגעתי אליך?
מהממם אבל בוא ניראה אתכן ברגע של עצבות או עצבנות אז מאוד קשה לחשוב ישר ונכון גם למי שיש שליטה עצמית הרגש חקק מאוד ולב משופשף תודה אלו עצות מהממות אני אשתדל ליישם
ב"ה
אני לא כל כך מסכימה איתך…
אם ילדה לא תנתח את הכאב הוא ישאר שם
הוא לא יעבור.
לדעתי(ורק לדעתי! את לא חייבת להסכים!) ילדה כן צריכה לחשוב "למה אני עצובה?" ולהגיע למסקנה שהיא לא צריכה להיות עצובה, וככה לצאת מהכאב הזה
אני חושבת שזה לא בדיוק נכון..
אסביר.
מכירה את זה שלפעמים את פשוט סתם עצבנית? ככה סתם בלי סיבה..
או סתם עצובה או שפשוט יש לך תקופה קשה..
אז בדכ מה שבנות עושות זה להכניס את עצמך לסיטואציה..לחשוב,לנתח, להבין מאיפה זה נובע וכו'..
אבל נשמות בוא הרגיע, הכל טוב!
יעבור..אז קשה עכשיו, לא נחמד בכלל אני מכילה ומבינה את הרגש ומעדיפה לא להכנס אליו כרגע, זה סתם מעצים את הקושי..
אני רוצה למצוא פיתרון?
אחריי זה.
כשאני רגועה ומסוגלת לחשוב בצורה הגיונית, כשאני מיושבת יותר.
מושקי.ס – יישמת בעקבות זה?, שמחה לשמוע שזה עובד גם לך;)
במבי – באמת קשה לזכור את זה כי את טובעת ברגש בערך, זה עיניין של שליטה עצמית ועבודה.
ים סוער – תודה!
אימוגי כבר לא עצוב – מחכה לשמוע ממך ממש!
דובדבו – תנקס
שרה את החיים – מה איתךךך?
זה לא הדחקה מה שכתבתי פה, זה בהכל של הרגש בלי להכנס אליו יותר מידי, פשוט לקבל ולהבין אותו.
תודה מתוקה ?
נעה אחת – זה באמת מאוד מאוד קשה בפועל, כשמרגשים ככ רע.. ותאמת שזה ככ מצחיק כי א י כל היום אומרת לעצמי שיעבור וכו'.. ואתמול קרה משהו ופשוט שכחתי מזה והנה הוא הפוסט הזה להזכיר לי..
זה קטע של עבודה, להזכיר ממש כל הזמן שזה יחלוף ויעבור ולא צריך להתייחס לזה אלה רק להרגיש את זה.
בהצלחה☺️
ב"ה
חושבת שלא הבנת אותי..
יש פעמים שחייבים לטפל ברגשות שלי – כי אחרת הם לא יעברו. לא תמיד אם אני עצובה זה סתם משהו שחולף לו. לפעמים צריך לטפל בזה כדי לצאת מהכאב. ואני מדברת מנסיון…
שוב,לא חייבת להסכים איתי?
ממ.. מעניין.
אבל אני חושבת שכן, גם הגיל זה חלק ממני.
זתומרת, אני לא עכשיו בכריזה או משהו- זה פשוט חלק מסויים שבאישיות שלי, וגם 'גיל ההתבגרות' זה פשוט מגלה חלק מסוים מהאישיות שלי.
זה לא סותר אתזה שלא לא להתעמק וכו.. אבל זה לא ש'עובר' עלי משהו. לא. זה גם חלק מ-אני- .
קיצר.. מפולסף.
היי זה היה לי מוכר, ואז ראיתי את הכותבת… אוהבתותךךך את יודעת את זה, כן? קיצערר צריך לדבר 😉
פפללללםם
אני לא מסכימה:)
פשוט כי אם לא ננתח ונבין, איך נצא מזה? ואיך לא נחזור על זה שוב?
שתדעי לך שגם הכריזות של גיל ההתבגרות מגיעות עם סיבה, אומנם לפעמים היא שטותית, אבל היא סיבה.
(ואת זה גיליתי אחרי שחפרתי כל מצב רוח והבנתי למה הוא וכו.
ןחוץ מזה, זה ממש כיף וחמוד לנתח מצבים לעומק. לא הבנתי מה בדיוק הבעיה?)
וככל שנבין ונגלה מה הדברים שעושים לנו לא טוב, ונמנע מהם. לא נגיע למצבים לא נעימים בעזה:)
ואני אומרת את זה מנסיון אישי שלי!!
אה ו..גם מתאוריה אישית שלי;) אז קחו בערבון מוגבל כמובן;)
אין צורך להכנס לרגשות.
זה יעיל?
אחריי שאת מרגישה טוב תנסי להבין מאיפה זה בא לך..
אומרת לך את זה אחריי ניסיונות על אנשים חחח
אנשים טובעים ברגשות של עצמם וזה שיטה אלופה כדיי לא לטבוע.
כן זה יעיל מאד.
וכיף ממש!!
גם אחרי שאני מרגישה טוב אני מנסה להבין מאיפה זה בא לי.. כל מצב שאני נמצאת בו אני חופרת אותו אחרי זה.
הפעמים שהכי לא הצלחתי להשתחרר מדברים זה דווקא הפעמים שהחלטתי שאני לא נותנת לעצמי 'לשקוע', כהגדרתך. (כן, גמני חשבתי ככה פעם. שמה שאני עושה נחשב לשקוע.) וניסיתי להמשיך הלאה.
ו-הופ,
זה רק עשה לי יותר גרוע ואני עד היום לא מצליחה להשתחרר מהדברים האלה.
ואני כועסת על עצמי מאד מאד עכשיו בגלל זה, ובעזה לא אעשה את הטעות הזו יותר. לתת לעצמי פשוט לזרום עם איך שאני ועם החפירות מכל כיוון שאני עושה לכל מצב.