מקופל וביישן בפינה או במרכז הבמה, עם כל המרפקים.
בכל צורה, אין רגע שהוא לא מוכן להסתער על הזירה.
הוא הילד, עם השיער הארוך הגולש.
הוא המבוגר שחלמנו להיות
הוא המורה שרצינו כל כך שתאהב אותנו.
הוא מדבר מתוכנו. גם אם לא ידענו לקרוא לו בשמו.
שחקן מופלא שמצליח להחליף דמויות בשנייה.
בבוקר הוא שופט צדק, בצהריים קבצן עלוב ובערב האיש שיודע הכול
הוא שומר על חיינו ובמקביל הורס אותם
אנו זקוקים לו נואשות ובאותה מידה אזוקים אליו וכמהים לשחרור ממנו
מטפחים אותו בלי סוף אבל לפעמים רוצים לשלוח אותו לכמה שעות…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
וואו
הפתיע אותי הסוף
וואו.
כמה שורט ככה נכון.
אהבתי ממש!
התבחרתי לסגנון כתיבה הזורם והישיר,
הסכמתי עם כל מילה,
חייכתי ובמקביל – התעוררתי.
תודה לך אפרת,
מעריכה ❤
# שמרתי!!!
זהיתי מההתחלה.
כתבת מדהים.
נעים להכיר, מיסטר אגו. האם יש לך מושג כזה פרופורציות?
בהתחלה התלבטתי אחכ הבנתי:)
הכתיבה זורמת ממש וחמודה
התחברתי!!
אלופה.
אמא'לה.
כל כך.