מילים ואכזבות

תקוות שבירות.
כל מילה שלי חותכת,
האמת באור זועקת.
בוחרת להמשיך ללכת,
לחיות בחרטות.

כל מילה שלי שומרת,
רגש חם למה שכבר עבר,
לרגע שנשבר,
נקבר מתחת לשולחן,
והראש בבלגן.

בוחרת לחייך למרות כל הדמעות.

הם אומרים שיש תשובות,
שהחיים כמו מחזות.
הטוב הרע שחור לבן,
שמים הכל על השולחן,
להחליף צדדים זה קל.

אני שותקת.

לא הייתה שום ממלכה.
הערכה זו סתם בדיחה.
החיים אולי סדרה שלא נגמרת,
מאגדות נשמרת,
אבל עוד יעשו עליה סרט.

כל מילה שלי חותמת.
אנשים עודם רצים.
האמת אולי בוהקת,
באור תעתועים.

יש דברים שמשתנים.

אני קוברת את הפנים.
בוחרת שוב לשכוח.
מעדיפה לברוח.
ומהתחלה.