כמה יעבורון
הפעם זה פוסט מהצד שלי ממש
על משהו שבכל כיתה מידיי תקופה נדרש,
כן, למרות שאנחנו בחודש הראשון של השנה,
קיים צורך חזק נורא,
לעשות סלט קטן בכיתה –
להעביר מקומות ככה, 'בקטנה'.
ראשית רוצה רק לצייר לכן את המפה הכיתתית,
ואני בטוחה שהיא רווחת כל שנה ולא רק אצלי.
ברוש ואלון בשולחן השני במרכז –
ואני מיד הבנתי הן תלמידות חבל"ז.
לפניהן, בשורה הראשונה יושבות בנות משתי סיבות,
או או שהן חננות ממש או שלא נותרו ברירות.
ומאחור כמובן מרכז הבלאגן –
אלה שמפטפטות כל הזמן.
לא, שלא תבינו לא נכון.
זה לא מדוייק, ולא מתכון.
גם אלה שמאחור יכולות להיות חננות לתפארה,
וזו שבמרכז דווקא ילדה קצת דחויה.
אבל מעניין אותי, כיתבי אחר כך בתגובות,
איפה את התיישבת ומה היו הסיבות?
ובעצם, בכלל רציתי לספר על המעבר,
שיחרוץ את גורלכן המתוק או שמא המר.
לקח לי זמן ועם הרבה יד על הדופק
הצלחתי לחשוף קצת מהאופק
לזהות חברויות שמועדות לפטפטת,
ותלמידה שסה"כ זקוקה ליד תומכת,
זו שצריכה לשבת מקדימה כדי להתרכז,
וזו שדווקא מאחור מרגישה בנוח להשתתף,
זו שצריכה לשבת ליד מישהי שקטה,
וזו שצריכה מישהי שתמשוך אותה למרכז החברה.
ועוד שיקולים
ועוד נקודות
ועוד פחדים
ועוד חששות.
ישבתי עם דף של לוח סודוקו,
ציירתי במקום ריבועים שולחנות,
בכל שולחן שתי מקומות,
והתחלתי למלמל הרבה תפילות.
ברוש ואלון חייבות להיפרד,
אבל לא מידיי רחוק כדי שיוכלו עם הפרידה להתמודד,
ארז כדאי ליד מישהי כמו צפצפה,
אבל צפצפה ליד נרקיס חפצה
ודווקא זה שילוב נחמד, נפלא.
אז אולי את נרקיס בשולחן הקרוב ממש,
ולידה מממ…. הא, אולי את ורד, הפרח החדש
רק השנה הגיעה
ונרקיס יכולה לסייע
מאחור בשולחן השלישי אשלח את שושנה,
ואולי לידה את יבלית מצויה?
רגע, בראשון באמצע, על מי אפיל את האסון?
חבל שבגיל הזה לא יודעים להעריך את המקום הראשון!
נראלי ששם פשוט בינתיים ישארו
סברס ויבלון ששם בתחילת שנה התיישבו.
ואז כשהרגשתי שאני קרובה לסוף
גיליתי טעות מיסוד
איך שכחתי שלחבצלת יש בעיה רפואית
והיא לא יכולה לשבת מתחת למזגן או בזוית
וגם נרקיס בגלל הצילינדר
צריכה לשבת במרכז ולא ליטות לשולחנות מעבר.
אז הדף נקרע והוצא לוח סודוקו חדש,
ושוב התחיל הכל מתחילה ממש.
מצמידה זוגות חושבת,
שנית שלישית סביב בוחנת.
ואז מתגנבת מחשבה שאולי הכי טוב, כדאי
שכל אחת תישאר במקומה, ודי.
אבל הגיעו תלונות מהשולחן שבסוף,
אז אולי לא לעשות מעבר חד רק ערבוב קטן וטוב?
אחליף את חבצלת עם צפצפה
ואת נרקיס וורד עם השולחן בסוף הכיתה
ברוש ואלון יופרדו בעליל
ויבלון וסברס יקבלו שינוי זה באופן קליל
והנה, האם הגעתי אל המנוחה והנחלה?
פוווו הלוואי, נושאת תפילה
שלא תבוא על ידי מכשלה.
כמה פשוט כמה קטן
וכמה מחשבה זה דורש וכמה זמן.
ואז הרגשתי ממש כמו ב'ונתנה תוקף' לרגע קט
כל מה שעבר עלי בדקות האחרונות מתואר שם, כמעט…
'כבקרת רועה עדרו', ואתן תלמידותיי – עדרי,
אחת אחת, עם כל צרכיה עברה במחשבתי..
כמה יעבורון? למה? ולאן?
מנסה לקרוא כל אחת ולהתאים מקום מכוון.
אז את, השנה, כשב'ונתנה תוקף' 'כמה יעבורון' תקראי,
תחשבי גם על מעבר כזה, תתפללי עבורי..
שאעשה זאת בחכמה, ונכון,
וכל המתפלל על חבירו נענה תחילה – ראשון,
תזכי בע"ה במקום שעבורך הכי הכי נכון….
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
ע נ ק !!!!
פשוט אהבתי..
אני מאלה שיושבות מאחור,
מצד אחד ישנה פרטיות ומצד שני רואים את כל הכיתה..
ישיבה באמצע או מול המורה- משגעת אותי..
גם אניייי
לא סובלת לשבת באמצעע פשוט שונאתתת
ואוו אהבתי!!
את כישרון!!
איזה מורה מדהימה
אני דווקא יושבת מאחורה, אני אוהבת שם, יש פרטיות כזאת
אבל בכללי לא אני בחרתי את המקום, חברה שלי תפסה לי ולה
אגב, באיזה כיתה את מורה?
וואיי יפההה אהבתיי
את כותבת הצורה כלכך חמודה ומושכת!!
תאמתי שעד השנה ישבתי בצדדים לא משנה איפה העיקר קיר;) השנה אני פשוט יושבת מתחת למזגן כי רק שם מרגישים אותו טוב:)
ברעיון רציתי לשבת מאחורה, אז לא ישבתי ממש מאחורה אבל יחסית רחוק מהמורה (ואגב, היא פשוט מהממתת, מורה שווה!!) אבל היה איזו בעיה וקיצר מצאתי את עצמי ביום הראשון שורה ראשונה בצד, והיה ממש טוב, הייתי מרוצה..
אצלינו עשו כבר החלפה.. (אולי זאת את?)
חחחחחח
אהבתייי
וואי תיאור מדויק של הכיתה שלנו חחח
תכלס כל כיתה
המורה את כותבת מהמם ?
יאו את בדיוק תיארת את הכיתה שלי!!
אני יושבת בצד מקדימה כי זה מקום שלא הכי מחייב להיות פעילה אלא נותן לי קצת חופש תנועה אם זה לישון בשיעור משעמם ביום שהמורה הגיעה לכיתה אחרי בר מצוה של הבן של הבנדוד של האחין של בעלה כולה עייפה. אבל מתי שאני רוצה לשבת ללמוד אני עושה אתזה בשניה בלי להאבק הרבה עם הילדה שיושבת לפני ובדיוק משמעם לה. או עם הזאתי שיושבת בצד וחייבת לדעת דחוף מה מידת הנעלים של סבתא של שלומיתי עכשיו. ככה שזה מקום שלא מיועד לבנות עם בעיות משמעת בדרכ אלא לבנות שרוב רוב השיעורים יושבות בשקט ולומדות ופעם ב ישנות;)..
והכתיבה שלך פשוט מיוחדת!
כיף לי לקרוא כל פעם מה שאת כותבת!
אני ישבתי שורה ראשונה בצד ואני לא סובלת אתזה.. פשוט ביום הראשון לא הגעתי מספיק מוקדם..:)
תלמידות יקרות,
נפעמת מהתגובות,
תודה על השיתוף וההסבר אודות בחירת מקומכן
פתחתם לי חלון לעוד סיבות שלא חשבתי עליהם קודם לכן
ומי יתן והלוואי
שחלקכן לפחות בין תלמידותיי
ובין אם כן ובין אם לאו
יחד איתכם אשא תפילה עכשיו
לשנה מלאה בהצלחות, שנה בה יתקבלו התפילות.
תפילות קטנות וגדולות גם אלה הקשורות להחלפת המקומות…
אני יושבת שורה אחרונה הכי בצד..
ככה אני יכולה לעשות מה שאני רוצה בשיעור..
לישון/לאכול/להתכתב בטלפון ו(יש אפילו מורות שמרוב רעש בכיתה אני יכולה אפילו לשבת עם אוזניות ולדבר!!!)
בקיצור לעשות הכל חוץ מללמוד!!??
ב"ה
אני אוהבת בשורה הראשונה בצד… משום ש: 1. אני רוצה קיר. 2. כשאני רוצה ללמוד יש לי את האפשרות בקלות. 3. אני יכולה לעשות מה שאני רוצה בלי שהמורה תיראה… אבל יש פה חיסרון כי המורה שומעת כשאני מדברת ואז זה מפריע למהלך השיעור… אז לכן אני יושבת בסוף בצד… וכשאני רוצה ללמוד אני מתקרבת לקדימה… אנחנו אף פעם לא שמות דגש על מקומות קבועים… כל אחת יושבת איפה שמזדמן בד"כ…
הכל בסופו של דבר ביד של הקב"ה והכל בהשגחה פרטית…
לדעתי זה תולי לאיזה כיתה נקלעת… אם לכיתה יותר זורמת או להיפך…
אצלנו כן היה מקומות קבועים למרות שתמיד רציתי כל יום לשבת ליד מישהי אחרת …אז בשיעורים של המחנכת ישבתי איפה שהיא קבעה , ובשיעורים של מורות אחרות פשוט עברתי מקום לפעמים היתי מצרפת כיסא שלישי , לא כל המורות אהבו את זה , אבל אלא שכן מ ש שמחתי כי באמת ככה היתי מצליחה ללמוד יותר טוב .
אז בהצלחה לכולן ?
חמודדדדד!!!,אהבתי איך שקישרת את זה לנתנה תוקף'.
אני יושבת דיי בפינה של הכיתה,הכי שקט שם (יחסית..)