….
אני יודעת שרע לך.
מרגישה אותך. אולי יותר מידי.
כואב לי מאיך שאת מרגישה,
לעזור באמת, אני לא יכולה.
לעודד לשלוח מילת נחמה אני מנסה.
אם היא עוזרת לך אני לא יודעת,
לנסות תמיד מנסה,
בכל זאת אני בסך הכל בגיל שלך.
מצד שני,
לא יודעת איך לאכול את עצמי,
כי אני יודעת שרע לך,
אבל מה אני יכולה לעשות עם זה?
איך אני אמורה להגיב לזה?
שבוע אני בקושי ישנה רק מדאגה,
ואת זה את לא יודעת,
ואני גם לא ממש רוצה..
החלומות נראים הכי שחורים שיש,
אבל מנסה להתעלם מהם.
רוצה אותך חזרה עם שמחה אמיתית.
עם חיות כמו שיש רק לך.
רוצה את מי שאת באמת..
אוהבת אותך! חברתך..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
דאיייי נמאס לי להזדהות
נמאס לי
הלוואי שהיא תחזור לעצמה. מהר.
דיי
אמאלהה
זה יפהההה
רצה לשלוח לחברה שחושבת שזה יעזור לה
יייואאווואו מושלםםם
.
הי את כדור הארץ מהפוסט המושלםםם הזה שלא מזמן היגעתי אליו ואהבתתי ממש????
https://shutafotbaderech.co.il/hwo_hzlath/%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%9e%d7%a9%d7%92%d7%a8-%d7%91%d7%98%d7%9c%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%93%d7%99%d7%9d/
ואווו נכנסתי לפוסט הזה עכשיו.
כל כך מה שאני מנסה לעשות, והייתי בטוחה שאני איזה אחת מוזרה..
ממ.. כן. זו אני?
את חברה נדירה
אוהבת אנשים כמוך
זכתה
חברה שלך
יש לך לב ענק, אחת.
ואולי רע לחברה שלך, ובאמת אין לך דרך לעזור, יש דברים שגדולים ממך, את בסך הכל בגיל שלה- – –
וכנראה החברה לא מבקשת ממך עזרה, מספיקה לה רק מילת הנחמה הזו, מספיק לה רק ש…תהיי…. בשבילה. יותר ממספיק.
ולא, אל תחשבי עליה הרבה כל כך, אל תתני לדאגה שלך כלפיה למלא לך את הלב, להציף בך חלומות שחורים, להרחיק מעלייך שינה.
זה לא טוב לא לך ולא לחברה שלך.
תני לה רק קצת מילים מעודדות אם יש לך כאלה, תני לה חיבוק קטן אם את יכולה, ו… תתפללי. זה הדבר הכי ענק שאת יכולה עשות בשבילה. להתפלל.
ובעזרת השם היא תחזור להיות שמחה, תחזור לה החיות וכבר לא יהיה לה רע. בעזרת השם.
תודה נשמה!
הלוואייי. מתפללת בלי הפסקה..?❤
איי
כואב
מכירה את זה, קשה לדעת שלחברה שלך קשה ואת לא חלק מהקושי הזה. שעובר עליה משהו ואת לא יודעת. ואז את גם לא יודעת מה לכתוב, מה לומר…
ויש רק ניתוק, ושקט דיכאוני וכאב.
אני חושבת שבמצבים כאלו פשוט לשתוק. להתפלל בשבילה, זה מה שאת יכולה לעשות ולחכות. לחכות שהיא תחזור לחייך. אנחנו אנשים, לכולם יש פה ושם דאון.
רק אם תראי שהיא מחפשת קשר, מחפשת שתכתבי לה משהו, גם אם את לא יודעת הרבה – תנחמי, תעודדי, תשלחי לבבות…
לא תמיד צריך לדעת כדי לתת כוח.
אם את אוהבת אותה – את תתני לה בכל מחיר, לא משנה מה… בשעת מבחן זה הכי נמדד בשני הצדדים.
שתחזור לעצמה מהר בשביל שניכן 🙂
אפשר לומר שחזרהה ב"ה.. מקווה בכל זאת..
וכן, בדיוק מה שכתבת.. תודה!