אני לא יודעת מה לעשות,
כשאת מחייגת ומנתקת.
אני תוהה האם לחזור אלייך?
או שזו טעות נוספת.
אני לא יודעת מה לעשות,
כשאני מחייגת ומנתקת.
אני מבינה שאת עסוקה,
אבל את הלב שלי את מרסקת.
ואת יודעת מה לעשות?
כשאני שוב שותקת.
את יודעת איך לאכול את זה
או שאת עדיין לא אוחזת?
אני לא יודעת מה לעשות,
כשהדמעות חונקות.
את בטח התרגלת לשמוע איך
הרגשות שלי עובדות.
ואת יודעת מה לעשות
כשאני לא מגיבה.
את מבינה שאני לא איתך עכשיו,
בסבלנות את מחכה.
ואני לא יודעת מה לעשות,
כשאני מחייגת ואת מנתקת.
אני שבר כלי מזכוכית
ואת לא מבינה שאותך חייבת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
אולי פשוט תסבירי לי את זה?
אני מבינה שקשה לך
אבל אני לא נביא, אני לא יודעת איך זה הולך אצלך. תסבירי לי אתזה
בבקשה.
מה אני אמורה להגיד לך? שאני מתוסבכת? שברגעים קשים את היחידה שתעשה לי טוב? את רק תגידי שזה לא בריא ותבקשי לנתק קשר
(מה שרק מגביר את התסבוך כי עוד יותר מתגעגעים..)
דברי אתה
תפתרי עניינים
אל תשאירי את זה ככה
זה סתם מכאיב לשתכם
דברי איתה דוגרי
זה קשה
אבל שווה
זה כואב לי. שאת מרגישה ככה
שאת חייבת אותה…
את לא צריכה אף אחד…
כמה אני רוצה לשכנע אותך בזה…
את צודקת. אני באמת לא צריכה אף אחד..
ב"ה זה עובר,אבל זה תמיד חוזר..
אין מצב שאני מצליחה להתרפא מהתסבוך ליותר מחודשיים, אבל כן לפעמים הלב מרפה ויש הפסקות, ושם אני מרגישה את עצמי ואת חברות שלי שאני אוהבת ושם זה נגמר, לא מתוסבכת, רק אוהבת..
די!!!
כמה פוסטים עם הזדהות קראתי היום!!!
שולחת לך לב ענקקקקקקקקק!!!
את תעברי את זה בעזרת ה',
גם אני עברתי עם הרבה צלקות אמנם, שלקח לי המון זמן לרפא
אבל יוצאים מזה ותתפללי בלי כלום!!
אוהבתת ❤
אעע.
מלא זמן לא נכנסתי לאתר, אבל אני מכורה לשירים שלך. נכנסת רק לזה, את כותבת נדיר.
יואו תודה את לא מבינה איזה כייף לקרןא את זה:)
לב, מקווה שתקראי את התגובה הזאת,
אולי תקראי את הספר נפגש בהר הברוגז?
קראתי אותו בדיוק בשבת, בהתחלה היה נראלי קצת תינוקי, אבל נהניתי ממנו לבסוף והוא משקף את המצב הזה של תלות ותסבוך… קיצור, ממליצה לך!
בהצלוחה!
היי אני שמחה לבשר שב"ה התסבוך נעלם ושלעולם לא יחזור
והכל בזכות זה שהפסקתי להתעסק בזה,
אם אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליה אז לחשוב על דברים אחרים וככה ממילא זה כבר הרבה פחות עליה
התחלתי לחיות את החיים שלי ולא את החיים שלה..
אני עדיין אוהבת אותה והכל, אבל בזה זה נגמר. חברה ולא יותר, לא כל החיים שלי…
איזה כיף לשמוע, ב"ה!
זו באמת העיצה העיקרית שהיתה כתובה שם…