היא זכתה. את לא…
(סליחה אם יצא קצת מבולבל, נכתב אחרי שיחה ארוכה ומלאה בכאב… שלא תבינו).
היא נמצאת שם.
אני פה.
היא במיטה. לבד. אני באוטובוס. מוקפת. עדיין לבד.
ציפור נפש שנפצעה. מי יכול להבין את עומק הכאב.
אף אחד.
בחוץ העולם ממשיך כהרגלו, בנות רצות, צוחקות, בורחות מעצמן.
רק היא הפסיקה את המרוץ. לא עמדה בו יותר.
התמוטטה. עכשיו היא רק צריכה לקום.
הכאב חונק. אבל לפחות מוצף. הכאב שלהן אפילו לא יודע שהוא קיים…
היא מתמודדת. הן לא מדמיינות עם מה. מרכלות, שופטות, מקשקשות, מתעסקות.
בנפש. של. ילדה.
הן לא יודעות, ולעולם לא ידעו. לא יודעות מה הן מפסידות, לא יודעות כמה הערכה מגיעה לה.
ולמה שידעו. הן עומדות מאחורי מסך סטיגמות, חומות של חינוך של שנים.
חולת נפש. משוגעת. בית חולים פסיכיאטרי.
כל כך הרבה מילים קטנות שמסתירות כאב כל כך גדול.
ולמה שידעו. כי מה הן מבינות בכאב לב, בייסורי נפש. בכאב הכי אמיתי ועמוק בפנים.
הן גם אף פעם לא יזכו לדעת. כי הן עסוקות מדי בחיים שלהן, העמוסים לעייפה, בניסיון להתחבא מאותו הכאב בדיוק, שקבור – עמוק בתוכן.
רק היא זכתה.
ותודה לה על השיעור העמוק הזה. שיעור בנפש האדם.
אין גבול להערכה שאני חשה כליפה.
אוהבת
❤❤❤
מוקדש באהבה והערכה אין קץ לחברה יקרה שמאושפזת ומתמודדת. אלופה בליפול, אבל גם ובעיקר – בלקום.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
כולי צמרמרות.
אעעע
את… אמאלה.
חברה מדהימה.
הלוואי שכולן היו מבינות כמוך…ומעריכות את הקושי… וההתמודדות.
מניסיון…כמעט אף אחד לא יכול להבין..
וככה להעריך..
עצוב,
לאידעת למה יש לי דמעות.
משהו בילדה הזו הזכיר לי את עצמי.
מגיע לך יישר כח.
את לא מבינה כמה את עוזרת לאותה ילדה כשאת ככה איתה… ומעריכה אותה בלי סוף.
זה נותן המון כח לנסות להמשיך.
אעעע אני יעצור פה.
(עם דמעות)
צמרמורת.
את גיבורה.
גם חברה שלך.
וואו.
" מי יכול להבין את עומק הכאב.
אף אחד."
זה נכון.
אני מודה, אני באמת לא מסוגלת.
סליחה.
אני מצומררת מכף רגל ועד ראש..
החברה שלך באמת גיבורה שוואו.
אאוווץץץ'
אני אתה לגמרי!!!
מתי יפסיקו להפריד בין אחת לשניה חומות של סטיגמות?!
תשמעיי, חובה לדאוג שהפוסט שלך יגיע לכמה שיותר בנות! הוא שינה בי משהו, את לא יודעת מה גרמת לי להרגיש… כאחת שרחוקה ב"ה מאוד מהעולם הכאב הזה, את פשוט גרמת לי ל… איך אני מסבירה את עצמי? גרמת לי לשנות כיוון, לחשוב על דברים שלעולם לא ייחסתי להם חשיבות.
מאיפה הבאת את הרגישות וההבנה הזאת?מאיפה לך האינטליגנציה? ועוד הכישרון להעביר את זה לאחרים?!
שאלה קטנה, בבקשה תעני לי עליה…
מה רצית להגיד במשפט הבא, כי נראה לי שהבנתי אבל אני לא בטוחה;
"בניסיון להתחבא מאותו הכאב בדיוק, שקבור – עמוק בתוכן. רק היא זכתה."
תודה נשמה!
ריגשת ❤
שמחה שגרמתי לך לשנות כיוון… זה בדיוק היה המטרה:)
אני חושבת שקיבלתי את הרגישות דווקא מהתמודדות דומה שעברתי, שאומנם לא הגיעה לרמה הזאת (ב"ה!!) אבל הספיקה לי כדי להבין קצת, קצת מהכאב.
בחיים יש דברים שאפשר להבין רק אחרי שעוברים אותם בעצמך…
במשפט הזה ניסיתי להסביר שבסופו של דבר – בכולנו קבור איזשהו כאב. יש כאלה שיחנקו אותו, יקברו אותו עמוק עמוק בפנים, וכל החיים ימשיכו לברוח ממנו.
ודווקא היא זכתה שהוא ייצא, ועכשיו – אולי היא התמוטטה, אבל דווקא מהמקום הזה היא תצליח לצאת הרבה יותר חזקה, ומחושלת לחיים. כי היא כבר התמודדה מול הכאב, והפסיקה לברוח ממנו.
זהו בערך, מקווה שזה היה ברור:)
מעריכה אותך שהצלחת להתחבר ולשנות כיוון חשיבה!
זה גם לא ברור מאליו ❤❤❤
"בחיים יש דברים שאפשר להבין רק אחרי שעוברים אותם בעצמך…" ואוו, משפט עמוק!! אבל הוא עדיין לא שולל את העובדה שאת זכית לאינטליגנציה שלא כולם זוכים בה.
ותודה לך שהסברת לי את המשפט, אהבתי אותו מאוד!
)בפעם הראשונה הבנתי בערך את אותו רעיון, כותבת לך את זה כדי שתדעי שאת הצלחת להעביר את הרעיון מאוד טוב)
אהבתי להכיר אותך?❤
❤❤❤
ריגשת:)
וכמובן – את מוזמנת להעביר הלאה, זה באמת חשוב להעביר את המסר הזה…
(אם רק הייתי יכולה הייתי שולחת את הלינק עכשיו לכל החברות… שיפסיקו כבר לשפוט, ולרכל).
אבל גם אם שיניתי לבת אחת את המחשבה, מספיק לי 🙂 ❤
ואווו את באמת אלופה!!
אני עם צמרמורות ודמעות בעינים…
שתדעי שאת לא מובנת מאלו
יום-יום מתפללת על כל עמ"י שהקב"ה ישלח לנו כוחות לעמוד בניסיונות האלו, ויוציא אותנו מחוזקות מהם.
נ.ב
לא יודעת אם רלוונטי לך, אבל תזכרי לדאוג לעצמך… לפעמים הכאב הוא עצום ושתמיד יהיה שם מישהו שיעזור לך להכיל אותו❤❤❤
תודה, ריגשת ❤
צודקת…
לפעמים לוקח זמן למצוא את האדם הזה.
מקווה למצוא אותו בקרוב, אמן. 🙂