מוצאות את עצמן בוכות יחד על אותו קיר

כל אחד מתמודד בקרב שאף אחד לא יודע עליו.
כן גם הילדה הזאת שראיתי אתמול במראה,
היא ילדה קטנה ולמרות זאת היא שם במקום הזה.
קמה בכל בוקר במאמץ שאף אחד לא יודע
מתגברת ושותקת מתי שהכי קשה,
מראה כאילו הכל טוב אצלה והיא מושלמת
אבל בפנים הלב נקרע לה בכל פעם מחדש
היא יכולה להיות שמחה באמת עד שהחיוך נמחק
לא באשמתה, אולי בגלל אותה אחת שהיא צריכה להסתיר את הסוד בגללה,
אף אחד לא מבין אבל הם יודעים טוב לשחק באש.
לגעת בנקודות רגישות וללכת כאילו לא קרה כלום עם חיוך מנצח שהם מבינים.
הסוד עדין בפנים היא לא מגלה,
היא לא יכולה לספר שכשזה קורה, היא רועדת מפחד, לא יודעת איפה זה הסתיים,
היא רואה הכל, ולא חוסכת,
היא עוצמת עינים רק בגלל הדמעות שכבר מדגדגות.
היא שותקת ונחנקת ונגמרת!
היא ילדה קטנה ובכל זאת היא שם בתפקיד הזה
לא הכל היא מבינה ולפעמים זה מבולבל
לפעמים הכל שמח ופתאום הכל מתפרץ ולפעמים כבר לא צריך לחשוש רואים הכל עוד לפני שזה קורה.
בסוף כל יום הם מוצאות את עצמן מתהפכות כל אחת לחוד במיטה ובוכות יחד על אותו קיר.