—
מתיישבת על סלע,
מביטה אל הנוף.
עיניים כבויות,
שוקעת בהרהורים.
אין למי לפרוק.
הרי כולם חושבים-
שאצלי לא קורים דברים.
אבל זה בסדר.
חיפשתי את זה,
את השקט,
את הלבד.
אני והמחשבות,
התסבוכים ואני.
רוצה לנגן-
מצליחה רק על המצפון.
בלגן במוחי.
נשימות לא-סדירות.
שואפת,
מחנק בגרון,
נושפת.
צורחת,
אני דועכת!
ההרים מחזירים בהד.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
אייהה
פשוט אני.
לגמרי, אנשים חושבים שאצלי לא קורה כלום.
כלום.כלום.כלום.
החיים תותים.
מתסכלל
כלכך!
אני בוכה.
# את כשרון אחד גדול איך הצלחת לבטא אותי ?!
אין כתיבה מהמממתת ?❤
יאוו אלוקים בלי לבכות!! זה פשוט אניייי!!! מילה במילה!! מי את ילדה שכל כך דומה לי?! ואת כותבת יפיפה והכי אמיתי שיש… בהצלחה לך!! וגם לי!
?
אלוקים!
מה זה הדבר הזה?
-רוצה לנגן
מצליחה רק על המצפון-
אני דועכת! אני דועכת! אני דועכת!
ובא לי לצרוח גם.
הכתיבה שלך מדויקת כל כך. כך כך- – –
"אין למי לפרוק.
הרי כולם חושבים-
שאצלי לא קורים דברים."
אנייייי
כתיבה מהממתתתתת
אלופהההההה
אוהבת, ותודה!
תודה לכולן?
דווקא ההזדהות שלכן היא זאת שמחזקת אותי.
הלוואי שפוסטים הבאים שלי יהיה פה הזדהות חיובית!
שיהיה שבוע מואר?
אמאלההה
זה כזה מושלםםםם
באמת.
לא מצליחה למצוא מילה יותר מוצלחת.
פשוט מושלם. וכואב.
כלכך.